הספר הנוכחי תויג בז'אנר ספרי מתח וכקוראת שיש לה לא מעט ק"מ של קריאת ספרי מתח, הייתי עוטפת אותו במשפט שלא אני המצאתי אותו "פול גז בנוטראל".
את הספר הראשון של אותו סופר בשם "ירח קפוא" לא קראתי ונתקלתי בביקורות לכאן ולכאן. את הספר הנוכחי פגשתי בימים האחרונים ולמרות שלא קראתי את הראשון, החלטתי בכל זאת לקפוץ עליו.
כמו בכל ספרי המתח המוכרים יש תמיד, רצח, התאבדות, חקירה, מסקנות ופתרון. מכל האלמנטים הללו בונים עלילה.
איכות העלילה נמדדת על ידי כך שעד כמה הסופר מצליח לגרום לקורא להישאב לעלילה, בדומה לצלילה וכמה זמן אנחנו מצליחים להישאר מתחת לפני המים ללא חמצן.
שאלה: נו? וכמה זמן הצלחת להישאר מתחת למים?
תשובה: הספר הזה לא גרם לי לצלול עמוקות ולהישאר הרבה זמן מתחת למים.
כידוע בסקנדינביה אוהבים ספר מתח והספר הנוכחי מתרחש הפעם בפינלנד, למרות זאת הסופר הוא גרמני וגרמנית הינה שפת המקור של הספר.
גם בסיפור הזה יש שמות שצריך לשבור בשבילם את השיניים.
אז מה יש לנו כאן?
השנה 1974 והנערה פיה להטינן נעלמת. לאחר תקופת מה הגופה נמצאה ונמשתה מהאגם בקרבת המקום שבה נמצאו אופניה הזרוקים וכתמי הדם.
כבר מהפרק הראשון מתואר האונס ודמות האנס גלויה לעיני הקורא. לאחר הפרק הזה אנחנו קופצים קפיצה ארוכה של שלושים ושלוש שנים.
באותו אתר, לאחר שלושים ושלוש שנים, בסמוך לצלב שהקימה אמה של פיה להטינן שוב נמצאו זוג אופניים, תיק, סימני מאבק וכתמי דם.
בדיוק באותו יום שבו התקשורת בישרה על היעדרותה של נערה אחרת שנעדרת, קטולה – חוקר המשטרה יוצא לגמלאות. אותו חוקר משטרה שחקר את המקרה בשנת 1974 וכשל, מכיוון שאותו אנס/רוצח לא נמצא ולכן הוא עדיין מסתובב חופשי.
על קמו יואנטה (המחליף של החוקר קטולה) אחרי 33 שנים מוטלת המשימה לחקור את האירוע החדש: "היעלמותה של סיניקה והקאסאלו".
נשאלות השאלות: האם יש קשר בין האירוע של לפני 33 שנים לאירוע הנוכחי? הייתכן שהרוצח חזר למקום הפשע? האם יש מקרים נוספים שלא דווחו למשטרה או התמוססו?
מכאן מתחיל הסרט הידוע של הורים מודאגים, חקירת משטרה, ראיונות, תקשורת, מעקבים וכד.
לחיי היום יום של שוטרים חוקרים מתווסף גם האלמנט האישי כגון: הבן של קטולה שלא בדיוק נמצא בקו הנורמאליות, האבל של קמו יואנטה שלא מצליח להתאושש ממות אשתו שחלתה בסרטן, רגשות ותסכולים אישיים נוספים.
על הכריכה נרשם: "רומן מתח מצוין" – וושינגון פוסט.
רומן-זה לא.
מתח-לא מדוייק.
הספר הוא טוב אבל הוא לא מזן המותחנים שמדביקים אותך לכסא ועל הדרך אתה גם כוסס ציפורניים.
הייתי מגדירה אותו כספר של סתיו. יש בספר קצת שרב, קצת רוח וקצת גשם.
אפשר לקרוא אבל לא לצפות לספר מתח שגורם לפעימות לב מואצות...לחץ הדם שלי נותר יציב גם אחרי שסיימתי לקרוא.
לטעמי היה חסר קצת עומק, וכאחת שאוהבת תבשילים מתקתקים ומתובלים, בתבשיל הזה היה חסר לי מלח, פלפל, פפריקה חריפה ולא היה מזיק גם כמה עלים ירוקים.
קוראים, שוכחים וממשיכים הלאה.
תיהנו.
לי יניני


















