ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 במרץ, 2014
ע"י נוריקוסאן
ע"י נוריקוסאן
אם לסכם בקצרה - דיסטופיה אופטימית.
144 הקומות מרכיבות את הממגורה - מבנה מבוצר ומוגן הקבור עמוק מתחת לפני האדמה ומגן על יושביו מפני החוץ - עולם חרב ומורעל שבני אדם אינם יכולים לשרוד בו. מאות יושבי הממגורה מחולקים לקומות השונות ולכל אחד מהם יש תפקיד ומקצוע שהוא מזוהה עמו. עמל רב וזהירות אפשרו את הקיום בממגורה במהלך מאות שנים. אפשר לראות את החוץ המאיים רק מן הקומה העליונה - משם משתקף עולם אפור ואפלולי, רק סופות חול מאיימות משנות את פניו. הכוכבים הם רק שמועה. מפעם לפעם מגורש אחד מיושבי הממגורה החוצה - זה עונש חמור על מעשה חמור: הבעת רצון לצאת החוצה. המגורשים נדרשים לנקות את חיישני הממגורה, עדשות המצלמות שמשדרות ליושבי הממגורה את מראה החוץ. כדי להמתיק מעט את המוות הוודאי נשלחים המנקים המיועדים אל מותם לבושים בחליפת מגן שאמורה לאפשר להם לפחות כמה דקות חיים בחוץ. ככל שעובר פרק זמן ארוך יותר מאז הניקוי האחרון העדשות מתכסות בזוהמה והראות מטושטשת, לכן כשמגיע היום ונשלח מישהו לנקות (ובסופו של דבר - אל מותו) שובתת המלאכה בממגורה, יום חג וחופשה, רבים עולים במעלה המדרגות אל הקפטריה שבקומות העליונות כדי לצפות בעולם מבעד לחיישנים המנוקים.
לאט לאט תגלה שהדברים אינם פשוטים כל כך ואינם חד משמעיים - יש החפצים להסתיר דברים מפני יושבי הממגורה. מה היו הגורמים למרד שכמעט החריב את הממגורה דורות אחדים קודם לכן? מי בנה את הממגורה ומדוע? מה גרם להרס העולם? האם יש שורדים נוספים?
אחת הדמויות המרכזיות בספר היא ג'ולייט, מכונאית מוכשרת מהקומות התחתונות, אחת מאלה שמתייחסים אליהם בדרך כלל בבוז ובביטול.
ספר יפה לאוהבי הז'אנר. עורר מחשבה ומעלה זיכרונות על ספרים אחרים (מערות הפלדה?)
עובדה נוספת ומעניינת בקשר לספר הזה היא שזה ספר שהתחיל כסיפור שפורסם באינטרנט, פותח והתגלגל בעידוד של קוראים רבים ובהכוונתם. רק לאחר שהושלם כספר במרשתת, הודפס גם על נייר, או כמו שהיו ודאי אומרים בממגורה: הודפס על נייר בשווי משכורת של שנתיים...
15 קוראים אהבו את הביקורת
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
