ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 10 בנובמבר, 2014
ע"י רונדו
ע"י רונדו
ספר מקורי, שונה, מעניין ובעיקר מעורר מחשבה... כזה שהעסיק את מחשבותיי ימים רבים לאחר שסיימתי לקרוא אותו.
הספר מתאר דיסטופיה פוסט-אפוקליפטית המתרחשת כמה מאות שנים לאחר חורבן כדור הארץ בשואה גרעינית. עיקר העלילה מתרחשת בתוך מבנה תת-קרקעי גלילי בן 144 קומות שבו מתנהלים חייהם של השורדים במשך מאות שנים תחת "אמנה" קשוחה. המבנה החברתי-שלטוני הוא היררכי כאשר ההנהלה שוכנת בקומה העליונה ואילו מחלקות העבודה השחורה שוכנות בקומות התחתונות. מהקומה העליונה ניתן לצפות דרך טלסקופים במתרחש במעל-הקרקע. האנשים שלא צייתו לאמנה נשלחים החוצה למותם באוויר המורעל כשבדרך הם מתבקשים לנקות את עיניות הטלסקופים מהאבק שהצטבר, כך שלגזר דין מוות הם קוראים "ניקוי". אלא שבכל כמה דורות קמים האידיאליסטים שאינם מסתפקים בחיים השלווים וחותרים לדעת את האמת שמאחורי ה"אמנה" ואז מתחיל האקשן...
הספר מחולק לחמישה חלקים. החלק הראשון נכתב כנובלה שפורסמה באמזון, עוררה התלהבות רבה ובקשות להמשך וכך נוצר הספר. לחלק הראשון יש עלילה וגיבורים משלו, כך גם לחלק השני ואילו שלושת החלקים הבאים מהווים רצף עלילתי אחד. ברעיונות הפילוסופיים שלו הספר מזכיר את "1984" ו"עולם חדש מופלא" אבל הוא הולך רחוק יותר, הוא גם הזכיר לי את הסוציאליזם-קומוניזם שהתחילו כרעיונות חברתיים מתקדמים והפכו כלי-שרת בידי דיקטטורות רצחניות.
הדבר היחיד שמעט צרם לי בספר הוא חוסר הדמיון הטכנולוגי – הספר נכתב ב-2012 והעלילה מתרחשת בעוד כמה מאות שנים אבל הטכנולוגיה היא מאד 1999 (שרתים, מסופים, מכשירי קשר... אפילו סמרטפונים אין שם), אבל זה באמת פרט שולי.
לסיום: נשארו מעט תחומי עניין משותפים בייני כיום ובין הנער שהייתי בגיל 15: חלק מהמוסיקה, הספורט וגם מדע בדיוני. אי-אז בסוף הסבנטיס אחרי הכדורסל, שיעורים, בנות וקולנוע, הייתי מסתגר בחדר עם אחד מספריהם של ארתור סי. קלארק, סטניסלב לם, פיליפ פארמר, פדריק פול ואחרים ו"טס" למקומות וזמנים אחרים, עמוק אל תוך הלילה. כאז גם היום גילוי של ספר מד"ב מקורי ומעניין הוא מעין חגיגה בשבילי... וזה בדיוק מה שקרה לי עם "144 קומות" של יו האווי.
11 קוראים אהבו את הביקורת
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
