ביקורת ספרותית על עשרה בדצמבר מאת ג'ורג' סונדרס
ספר טוב

---

שנים ארוכות של קריאת ספרים אינטנסיבית עברו לפני שהבנתי שלסיפורים קצרים יש היגיון משלהם וחוקים משלהם, ושהם עומדים בנפרד מעולם פרוזת הרומנים או המתח. לא מדובר כמובן בסיפורים קצרים לילדים שנועדו לענות על חוסר הסבלנות ומוגבלות היכולת לעבד מידע, אלא באוספי הסיפורים למבוגרים, שעל פי רוב הם רחוקים מאוד מעולם הילדים התמים. סיפורים קצרים פועלים נגד ההיגיון של קורא הפרוזה הממוצע, שמצפה להתפתחות הדרגתית של העלילה והדמויות, לסגירת מעגל ולקשירת קצוות ובאופן כללי לא להיות מופתע יותר מדי. סיפור קצר תמיד מתחיל מהאמצע וכמעט תמיד יקטע בהפתעה (ולו בשל העובדה הפשוטה שבתוך קובץ של סיפורים קשה לאמוד את מספר העמודים שנותרו), משאיר את הקורא מבולבל, תוהה או במקרה הטוב, הלום רגשית משיא מתוכנן היטב. גם בלי ידע נרחב בספרות אני יודעת שהסיפור הקצר נחשב לז'אנר מת (את זה הישראלי הספידה מאיה ערד בעוקצנות ב"אמן הסיפור הקצר"), אבל נראה שיש תקווה: אליס מונרו זכתה בפרס נובל על סיפורים קצרים, למשל, וכל צייצן בטוויטר מכיר את סיפוריו הסופר-קצרים של אלכס אפשטיין, שגם להם עולם משל עצמם.

כל ההקדמה הזו נועדה לומר שהספר הזה של ג'ורג' סונדרס, שכמות הסופרלטיבים שעל עטיפתו עושה חשק עז לשנוא אותו דווקא, הוא מופת לכתיבת סיפורים קצרים ולהשפעה שלהם על הקורא. כל סיפור כתוב בשפה אחרת, עם גיבורים מובחנים, מזוויות שונות ובאיזשהו מקום אפילו בז'אנרים שונים, אבל ההשפעה של כולם זהה: כמו בריכת הקרח שאחד מגיבוריו של סונדרס כמעט טובע בה, העוצמה של הסיפורים מהממת ומיידית, והיציאה מתוכם בלתי צפויה, מותירה אותי הלומה ומתנשפת.
יש בסיפורים הורים וילדים, פגועי נפש ופגועי מלחמה, עתידנות זהירה וריאליזם כואב וכאמור שפע של תתי-שפות שהותאמו בדיוק רב לכל גיבור וגיבור (ועברו היטב בתרגומו המצוין של אמיר צוקרמן). אמנם לקראת הסוף יש איזו נפילת מתח וחלק מהסיפורים מעורפלים מדי, אבל עדיין מדובר בחוויית קריאה יוצאת דופן, שדומה לה חוויתי אולי רק ב"כל מה שעולה מתכנס", עוד מופת של סיפורים קצרים. אז הייתי יכולה לעסוק מעט יותר בתוכן של הסיפורים, בנקודות הדמיון ביניהם ובביקורת החברתית שעולה מתוכם, אבל אני חושבת שמוטב לתת לסיפורים לדבר בעד עצמם. בסך הכל מדובר בספר שהמהירות שהוא אוזל בין הידיים קטנה לאין שיעור מהרושם שהוא מותיר.

» ביקורות נוספות של מירב
» ביקורות נוספות על עשרה בדצמבר