ביקורת ספרותית על מורדים - מפוצלים #2 מאת ורוניקה רוֹת
ספר מעולה

---

מילה אחת מושלם! הספר סחף אותי מהרגע הראשון עד הרגע האחרון, ובלילות מצאתי את עצמי קוראת עד הבוקר, שכול פעם אני אומרת לעצמי עוד עמוד אחד, אבל לא! זה ממשיך וממשיך. היום גמרתי לקרוא אותו, ואני די מעוצבנת על כך שההמשך עדיין לא יצא לאור בישראל.
וזהירות ספויילר-
איך אפשר לנוח בשלווה שבסוף כתוב כך: "שמי יהיה אדית פריור", היא אומרת. "ויש הרבה דברים שאני שמחה לשכוח".
פריור.
אני כבר מתה לדעת מי זאת!!
ולדעתי, השם של הספר מאוד מתאים. אפילו הסיבה מתוארת בספר: בפעם האחרונה שפרצתי לתוך מפקדה של פלג, עשיתי את זה כשאקדח בידי, והשארתי מאחורי גוויות. הפעם אני רוצה שזה יהיה שונה. מבחינתי, הפעם זה חייב להיות שונה. "הכינוי הזה מוצא חן בעני", אני אומרת. "מורדים. כינוי מושלם". אני לא יודעת מה אתכם אבל זה עשה לי צמרמורת!
סדרת הספרים הזאת לא רק מהנה לקריאה,אלא ניתן ללמוד ממנה הרבה על המהות האנושית:
כול פלג והתרבות שלו. אבל אם באמת נחשוב על כך לעומק, כולנו מפוצלים. אנחנו לא רוצים להיות רק אמיצים או רק נדיבים. אלא גם מזה וגם מזה.
אז לסיכום, הספר הזה מדהים! ואין לי כבר סבלנות לראות מה יקרה בהמשך.

» ביקורות נוספות של קליירי פריי
» ביקורות נוספות על מורדים - מפוצלים #2