ביקורת ספרותית על מורדים - מפוצלים #2 מאת ורוניקה רוֹת
ספר בסדר

---

הספר הזה כועס עלי.
לא, לא השתגעתי. אולי קצת.
אבל אני חייב לספר לכם למה הוא כועס עלי:
כי העדפתי את "ארץ האגדות", ספר שאפילו לא הכרתי, על פניו.
בסופו של דבר, לקחתי את הספר מהספרייה כשהוא הגיע לשם.
הספר ישב על המדף כמה חודשים טובים.
ובסוף, אחרי שגמרתי לקרוא את... אה... שנייה אני מנסה להיזכר... אה כן! ארץ האגדות!
התחלתי את מורדים, ששלח לעברי פרצופים זועפים. המורד הזה הוא חתיכת טיפוס לא סלחן.
זה התחיל משעמם.
טריס מבולבלת, והעלילה קצת איטית.
מאוד איטית.
משום מה תמיד שאני קורא את הספר הזה, אני רואה מול העיניים שלי את "משחקי הרעב".
למה, אתם שואלים? אין לי מושג. כנראה שזה פשוט קורה.
אני חושב שהספר הזה לא קידם את העלילה למה שרציתי.
הוא נמרח, ומלא קטעים שאני, אישית, הייתי מוריד.
גם בכללי- לכל הספרים של "הוצאת הקיבוץ המאוחד" (מבלי להעליב את דודה שלי), מפוצצים שמפריעים לרצף העלילתי.
טריס ממש עלתה לי על העצבים. הדמויות שם ממש הפכפכות, ומוזרות מידי.
לא ברור מי לצד מי, המון דמויות.... בעיקר מעצבנות.
אז כן, הספר הוא נחמד.
אבל הוא מלא בפגמים של ספרי המשך, ובכללי, לא קשור לספרי המשך- הוא מלא בפגמים.
פשוט כך.

» ביקורות נוספות של אור
» ביקורות נוספות על מורדים - מפוצלים #2