ביקורת ספרותית על מורדים - מפוצלים #2 מאת ורוניקה רוֹת
ספר טוב

---

אני אוהבת את שבוע הספר בת"א. כיכר רבין צבעונית, האווירה היא אווירה של שאנטי, של כיף. האנשים שבאים לשם הם אנשים שאוהבים לקרוא. וגם אנשים עם גלימות כמו בהארי פוטר. לכי תשאלי אנשים כאלה מה עובר עליהם.
בכל מקרה, כשאני הולכת לשבוע הספר, אני אוהבת לסרוק דוכן דוכן של כל הוצאה בנפרד. אם אני לא עושה את זה אני לא מוצאת ספר ששווה משהו. וזאת עובדה ששנה שעברה שבקושי עברתי על הדוכנים (תאשימו את אנג'ל, היא פשוט כל כך מיהרה שם, פשוט רצה שם בין כל הדוכנים. וגררה אותי אחריה, למה היא צריכה לרוץ, זה לא מסלול ריצה, אני לא מבינה את ההיגיון שלה, כזאת מצחיקה לפעמים.) מתוך ארבעה ספרים שקניתי קראתי רק אחד.
בכלללללללללללללללל מקרה, השנה עברתי דוכן דוכן ואיתרתי בהוצאת כתר את ספר ההמשך של מפוצלים.
ואז תנחשו מה קרה.
טם טם טם.


טוב, מכיוון שהיום החלטתי באופן חד פעמי (הייתם מתים) להבריז מהבית ספר (באישור של אמא!! לך תתנגד לשוטרת) אז התפניתי לקרוא את הספר הזה.
וידוע שאני קוראת מהר. אז למרות כל ההפסקות שלקחתי, סיימתי אותו היום. פשוט בהתחלה הוא לא היה מעניין מספיק.
הספר 'מורדים' (איזה שם פתטי זה נשמע! אני מקווה שבאנגלית זה נשמע יותר טוב) ממשיך בדיוק מאותה נקודה שבה עצר קודמו. מלחמה פורצת בין הפלגים: אוריינות, אומץ לב, כנות, ידידות, הקרבה עצמית (לא יכלו למצוא שם יותר קליט לפלג הזה??) ואלה שקולם עוד לא נשמע: נטולי הפלג.
כמו בכל מלחמה, בריתות נחרתות, הסכמים מופרים, ההרס גדול וסודות שהוסתרו מתגלים.
(ראיתם איזה דרמטי עשיתי את זה? אני יכולה להיות שחקנית בטלנובלה)

במהלך הקריאה הכנתי לעצמי בראש רשימת חסרונות של הספר. אני אכתוב אותה כמו רשימת מכולת, למרות שאני תמיד מתעצלת לרשום רשימות מכולת:

חיסרון מספר אחד- ההתחלה נורא משעממת ולוקח לה יותר מידי זמן להתפתח. העלילה (לא רק בהתחלה, אלא לאורך כל הספר) מתפזרת מידי ולא ברורה, לא עיקבית ולא מובנת.

חיסרון מספר שתיים- בהמשך להערה הקודמת, הסופרת פשוט דוחפת פרטים לספר. כביכול פרטים האומרים לקדם את העלילה ולהופיע שוב לקראת הסוף, כמו בתעלומה שמופיע פרט קטן בהתחלה ואחר כך אנחנו מודעים לזה שהוא הרבה יותר משמעותי ממה שחשבנו. אבל הסופרת לא יודעת לעשות את זה, והיא עושה את זה באופן די פתטי.

חיסרון מספר שלוש: יותר מידי דרמטי ומאולץ. יותר מידי אירועים שנדחסים לתוך ספר אחד, גם אם הוא ספר מלחמה זה לא נחוץ וקצת מייגע.

חיסרון מספר ארבע: קיטשי מידייייייי! כמה פעמים אני יכולה לשמוע על טוביאס וטריס מתנשקים ומוכנים למות אחד בשביל השניה בלי לרצות להקיא?

חיסרון מספר חמש: יותר מידי דמויות!!! כמה דמויות אפשר לדחוף לספר אחד? מלא פעמים שכחתי שדמות כלשהי קיימת ושאלתי את עצמי מי היא בכלל ולמה היא קשורה. אולי בעיית ריכוז שלי (אני לא משהו בזה) אבל הסופרת צריכה לגרום לי להתרכז בסיפור שלה וזה קשה עם כל כך הרבה דמויות.

חיסרון מספר שש: השפה של הספר הא שפה זורמת ושטוחה. למה אני מתכוונת בשטוחה? שפה לא גבוהה במיוחד, לא ממש רדודה אבל גם לא גובהה. משהו באמצע. לכן זה נורא מצחיק, מוזר ולא טבעי שפתאום דמות מחליטה לדבר באמצע היום בשפה גבוהה. זה כמו שאני אקום בבוקר ואשאל את אבא שלי האם הוא טרח להשקות את העציצים הנאים בסלון הבוקר. פשוט לא הולך, לא זורם ושוב מאוד פתטי. ייתכן שזאת פשלה של התרגום, אבל אני לא הייתי סומכת על זה.

חיסרון מספר שבע: בהמשך לחיסרון הקודם, הדמויות אומרות הרבה אוהים, מה שמאוד מצחיק. תתנו לי מישהו שנוהג לומר את המילה "הו" כל משפט שני. אבל נראה שבשלב מסויים היא שמה לב לבעיית ההואים שלה והפסיקה להכניס את זה בכל משפט. שוב, ייתכן שזה התרגום העילג פה, אבל התחושה שלי היא שזאת הסופרת.

חיסרון מספר שמונה: במהלך הקריאה היו הרבה מאוד מושגים. הדמויות אמרו הרבה מאוד דברים לא ברורים (הספרים, הצעות טכנולגיות בעולם שלהם) שהייתי צריכה לחזור לקרוא אותם כמה פעמים עד שהבנתי ולפעמים גם אז לא. כשבנאדם כותב על משהו שהוא מבין בו, הוא צריך לעשות את זה בצורה שגם אנשים שלא מבינים בנושא יבינו למה הוא מתכוון. אז ורוניקה שלנו יודעת מה היא כותבת, אבל לא מצליחה לתרגם חלק מהעולם שלה אלינו במילים.

חיסרון מספר תשע: הדמויות ממהרות מידי. העלילה היא היחידה שמקדמת אותם, והם עוסקים רק בהתמקדות במטרה ובהשגתה. דמויות אנושיות יותר היו עושות גם דברים שלא רק מקדמים את העלילה. וגם: מלבד לדמויות הראשיות (וגם להן קצת, האמת- הן לא מתפתחות או מתבגרות ונשארות בואותו המקום שבהן הם התחילו בספר הראשון) הדמויות שטוחות ביותר, לא עמוקות ופועלות ממניעים לא ברורים.

חיסרון מספר עשר ואחרוןןןןןןן ! : ורוניקה רות רוצה להראות לנו שהיא סופרת שלא מפחדת להרוג דמויות. אחלה. אבל היא קצת הרבה מאוד נסחפת עם זה. לא צריך להרוג כל דמות שלישית שאת יוצרת! איך אני אספיק להתחבר לדמות אם את יש ממהרת לרצוח אותה?

*

כאן נגמרת הרשימת מכולת שלי. אם זה כל מה שהיה בספר הוא היה מקבל ממני כוכב אחד. אבל יש לו יתרון אחד שמנצח, או לפחות מסתיר את כל החסרונות שלו.
והיתרון הוא,שהספר נורא מעניין.
בנקודה מסויימת תמצאו את עצמכם שקועים בקריאה עמוקה, תתקשו להתנתק מהספר (לא רק בגלל שאמא ביקשה ממכם לסדר את החדר ארונות) די מרותקים, וחוץ מזה, גם מצליחים להנות על הדרך.
אז בסך הכל, הספר די מומלץ. לטעמי הוא קצת פחות טוב מהקודם מבחינה טכנית, אבל הוא גם קצת יותר מעניין (ובכל זאת את הראשון יותר אהבתי). למרות שההתחלה שלו מאוד חלשה והעלילה מאוד מתפזרת- ההמשך שלו מרתק, למרות שבנקודה קצת יותר מידי מאוחרת בספר. ובכל זאת, מה שנחרט לי מהספר הוא לא ההתחלה שלו.
אז שלוש וחצי כוכבים היו מתאימים כאן, אבל בגלל שאין אפשרות אני אתן ארבעה. אני פשוט אדם מפרגן מידי.

» ביקורות נוספות של אריאל
» ביקורות נוספות על מורדים - מפוצלים #2