ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 22 במרץ, 2014
ע"י קליירי פריי
ע"י קליירי פריי
בערך שנה עברה מאז שקראתי את "אות אתנה". שנה שלמה. במשך התקופה הזאת, שלחתי לאתר סטימצקי מיליון הודעות, ולא הפסקתי לבוא לחנות לקנות ספר כתחליף עד שיצא 'בית האדס' ולשאול אותם בפעם המיליון מתי הספר מגיע לחנויות. עד שיום אחד, הלכתי עם אבא שלי לסידורים. הלכנו לכלי זמר, ושחיכינו שהם ימצאו שם את מה שחיפשנו, הלכנו לסטימצקי. אבא שלי כמוני- אנחנו לא יכולים בשום מצב לעבור ליד סטימצקי ולא להיכנס אליו. אז נכנסנו. וכמובן שידעתי שבית האדס יצא. הלכתי למוכרת, והתאפקתי שלא לחייך חיוך ניצחון שהיא הראתה לי את בית האדס, ואמרה: "סוף, סוף הוא בחנויות. הילדים לא הפסיקו לשאול מתי הוא יוצא". לא הקשבתי לה, והלכתי לפינה בצד. כמובן, שישר דפדפתי לעמוד האחרון. ואז... לא יודעת מה קרה. די מצאתי את עצמי קוראת עד פרק 3 בערך. אבא שלי (המקסים!) בא אליי, ואמר לי שהוא יקנה לי אותו. גם אם הוא לא היה קונה, הייתי שולחת את אימא לקנות לי. כמובן, שיש לו תנאי. הוא אמר שהספר יחכה אצלו עד שאסיים לקרוא את 'לאהוב עד מוות'. אמרתי כן. כאילו ברור. מי יוותר על זה? לפחות יש לי אותו. יש לי סוף סוף את 'בית האדס'! אז חזרנו לכלי זמר, ולקחנו את ההזמנה, ולא הפסקתי לחייך ולרקד ולחבק את הספר והאנשים לא הפסיקו להסתכל עלי כאילו אני משוגעת. אבל למי אכפת? בית האדס אצלי!
אז, בקשר להבטחה של אבא שלי- שחכתי אותה! כמובן שהתחלתי לקרוא את בית האדס. הפרקים עברו כמו רכבת הרים- מהירה, מפחידה בגלל שהיא עוברת מהר ואני מפחדת לסיים ומהנה, כי כמובן אנחנו מדברים על ריק ריירדן. הריק ריירדן.
התחלתי לקורא את הסדרה בערך מגיל 11. פתאום בספר הזה, הכל הסתדר לי. כל הנבואות, כל הדמויות. ריק שינה לחלוטין את הדמויות, וראו איך הם הופכים מילדים קטנים שהיו אז בסדרה פרסי ג'קסון או בתחילת הסדרה גיבורי האולימפוס, לנערים של ממש. הם חוו המון דברים, אם זה בטרטרוס- אנבת' ופרסי! או סודות על דמויות, אהבות חדשות, ושינויים של ממש.
לקח לי הרבה זמן לקרוא, מודה. ודי קיוויתי להיות הראשונה שכותבת את הביקורת, ואולי היא לא טובה כמו של אחרים, אבל אני לא יכולה לתאר את מה שעברתי שקראתי את הספר. איך הידיים שלי רפרפו ברעד שהעברתי את הדפים.
וספויילר-
דמסן ובוב. ענק וטיטאן שהקריבו את עצמם בכדי שאנבת' ופרסי יצאו בשלום. כנראה שהם לא יראו בסופו של דבר את הכוכבים ואת השמש, אך אני מאמינה שיראו משהו טוב יותר בגן עדן. (אם יש כזה גן עדן למפלצות.) קראתי את הקטע הזה, שהיינו בזמן נסיעה, ופשוט התחלתי לבכות. אולי זאת אחת מהפעמים היחידות שריק ריירדן מצליח להוציא ממני דמעות.
סוף סופיילר.
אז, לבסוף: כן, זה לא הסוף. יש את דם האולימפוס. שאותו, נראה לי אקרא באנגלית. אני כבר לא יכולה לחכות.
שוב, ריק ריירדן עשה זאת! :)
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
תַאלְיה~~
(לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
את בית האדס אני קניתי לאח שלי ליומולדת..זה היה לפני שהתחלתי לקרוא פרסי :P
|
|
|
ביני <FONT COLOR=074953>
(לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
אצלי הקטע הוא לא הבטחה לאבא אלא לאח שלי
כי לאח שלי יש ספויילרפוביה (אם יש כזאת מילה) ובגלל שגיליתי לו שהם ממריאים על פסטוס בספר הראשון הוא לא מרשה לי לקרוא ספר לפניו. אנחנו רבנו כל הערב ביום שבו הוא יצא, ובסוף סיכמנו על מין סיכום כלשהו
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
