ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין

---

(ספויילרים!!)
איך הגעתי אליו:
אני כל יום,הולכת להפסקה לפינה הרגילה שלי ושל חברות(פלוס בן) ואנחנו משחקות בקלפים.אז,חברה אחת הראת לי עמוד בספר,עם עיגול,בתוכו רשום 'בתולים' ועיגול ממש פיצי על הקו של עיגול 'הבתולים',וליד העיגול הקטן רשום-'בני 17 עם רגל אחת'.
אני נתעניינתי בספר,אז בקשתי לקרוא את התקציר,ונורא אהבתי.אז יום למחרת היא הגיע והיא צווחה יללות עצב,ומתוך הרגל אני תמיד שואלת בצחוק 'מי מת?' אז היבבות שלה המשיכו יותר.אז שאלתי אותה אם מישהו בספר מת והיא אמרה כן.אז שאלתי אותה אם אני אוכל להשאיל את הספר,והיא הביאה לי שאמרה לי שאני התכונן.

בזמן הקריאה:
בהתחלה חשבתי שזה מנקודת במבט של הבן.אבל זה היה מנוקדת המבט של הבת.הייתה לה בעיה בריאות,אין לי כוח לרשום אותה,אבל היא הלכה עם מייכל חמצן שמחובר בעזרת צינורות לאף שלה כדי שהיא תוכל לנשום.היא נמצאת בקבוצת תמיכה כשהמנחה הוא איבד את שק האשכים שלו כדי שלא יהיה לו סרטן(הביצים שלו מי שלא הבין).ושמה היה לה 'ידיד' שקראו לו אייזק.אז היא רואה מישהו שקוראים לו אוגאסטוס.אחרי שהם התחברו ונהיו ביחד(אני ממש מצטערת שאני הורסת) הוא מת.והיו עוד 4 פרקים.כשנשאר לי פרק וחצי לקרוא עוד,נרגעתי,ואז שוב בכיתי,אבל קצת.

התגובה שלי אחרי הקריאה:
אני לא מסוגלת להגיד במילה אחת את הספר הזה.אני תמיד כשאני כבר בטוחה שאני מבינה את המצב,אז אני קוראת בערך את שתי השורות שאחרונות של הספר,והיה רשום-"אני אוהב את הבחירה שלי.אני מקווה שגם היא אוהבת את הבחירה שלה. אני אוהבת,אוגאסטוס. כן." אז לא הבנתי אם היא מודה לעצמה שהיא אוהבת אותו,אבל כשהגעתי לשמה,וקראתי את המילים-אוהבת, אוגאסטוס. כן. זה פשוט קטע לי את הלב,לא הצלחתי לקבל את זה,לא הצלחתי לקבל את המצב שנגמר הספר,לא יכולתי לקבל את הסוף,רציתי לקרוא עוד ספר,כי יש לי עוד 4 ספרים לקרוא,אבל אני לא יכולה היום.הלב כואב לי,אני מקגישה כאילו קוראים לי חתיכה,אחר חתיכה.ועוד אני הולכת ליום הולדת בעוד שעתיים,אני צריכה להיות שמחה,אבל הלב...זה בלתי נסבל.זה החלק שאני שונאת בספרים!!!הם נגמרים ואז כואב לי הלב

» ביקורות נוספות של Drunk Reader
» ביקורות נוספות על אשמת הכוכבים