ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 9 בדצמבר, 2013
ע"י
ע"י
תתארו לכם עולם אחר, יותר נוגה ממה שהוא ככה...
תתארו לכם: אגם - לא גדול לא קטן. חיוור ומעורפל. תתארו לכם סביבו עצי דובדבן עירומים מעלים ומפריחה כמעט שקופים, שבירים ושבריריים, נפיצים. תתארו לכם, שם ברקע, נעות שתי דמויות (גבר ואישה) - הן שקופות ושבריריות כרוחות רפאים חיות שם בשקט קר ובבדידות, נראות כעשויות ממים (יש לדעת כאן לא מביעים רגשות וכאן ברור - האופטימיות מאיימת). תיארתם לכם את תמונת הכפר - מינימליזם יפני נקי - התמונה מאוד עדינה שקופה... קפואה על מקומה. (נעזוב את התמונה הזו כאן, תגיעו אליה בעת קריאת הספר).
והנה עוד תמונה אחת: המקבילה העירונית, טוקיו - אוירת הבדידות והניכור בולטים באותה התמונה, עד שנדיר שאנשים מברכים בה זה את זה לשלום. והנטייה היא לא להקשיב זה לזה כדי לא להצטרך להזדהות. שם, מוצאות זה את זו שתי דמויות: צ'יהירו-סאן ציירת, היא "סובלת" מאופטימיות קטנה אבל מאיימת ומהיכולת לחיות, באמת לחיות. ונקג'מה-קון, איש חכם, מאוד חכם, עדין ושברירי ומרגיש שאינו שייך לעולם הזה. הוא כמעט שקוף ונושא בתוכו טראומת עבר בלתי פתורה ולא מעובדת שגורמת לו בכל רגע נתון להרגיש שאולי נכון לו לעזוב את העולם... - שניהם, חיים בבדידות אין קץ ומתנועעים איש איש בעולמו בשקט ולאט כמעט בדממה. והתמונה, הרי היא נותנת פוקוס על שניהם ונכנסת אל תהליכים שכל אחד מהם עובר, אל תוך תוכם פנימה. ושניהם ביחד מנסים לאט ובשקט קר ושביר לרקום ביניהם קשר חברי או אולי זוגי (לא ברור) כשברקע דוקרת ומקשה כל העת תמונת עבר קשה. צ'יהירו, במהלך עבודתה על ציור קיר ענק בבית הספר לילדים מיוחדים, מפענחת חלקים מסיפור העבר הקשה של נקג'מה-קון ועוד היא מגלה שתוכן הציור שלה, שכולל דמויות רפאים, תואם מבלי דעת ובמדויק לסצנה מסיפור עברו של נקג'מה. האם הידיעה של צ'יהירו אודות עברו של חברה וכן המודעות שנקג'מה מפתח לגבי מצבו יובילו להמשך אופטימי... או ההיפך...
סופרת יפנית. סיפור מינימליסטי. רך אבל גם לא קל שמשלב מציאות עם דימיון ושגיבוריו הם ניצולים של חוויות קשות. אותן החוויות הן הגורם לאופן התנהגותם כדמויות חיוורות ומעורפלות שחיות לצד החיים.
"האגם" - שם מדוייק לסיפור שלפנינו. לא קורה בסיפור הרבה, ובכל זאת הוא קסום. הוא שקט ועדין הוא מאופק וזורם באיטיות עד ההגעה לפתרון השאלה המרכזית. אם כי גם אז נשאר הערפול רב על הבהירות. לכל אורכו שזור בו איזשהו חוט של עצב.
אז אם אתם במצב רוח שמח וקליל - אולי חבל לסכן אותו ביציאה למסע אל "האגם" הזה. אבל, אם אתם מחפשים ספר קטן ויפה ומקסים בדרכו – מומלץ.
ועכשיו, אלך לחפש המלצה למשהו שמח ואופטימי.
37 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
בסקירתך, את משרה אווירה קסומה.
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת טובה מאוד, תודה.
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
לי - תודות. כן, זה מה שמתבקש :)
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
דן - תודה רבה :) שמחה שאתה חושב כך. מאוד מחמיא.
|
|
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
יופי של ביקורת. מסכימה עם הסוף זה בדיוק מה שאני עשיתי אחרי שקראתי את הספר הזה
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
רץ - תודה :) שמחה שאתה חושב כך, בהחלט מחמיא.
|
|
|
יערה
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
כתבת את הביקורת כמו סיפור מיוחד בעצמו
אפילו שקצת עצוב ממש מאוד יפה כתבת
|
|
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
אוקי
הביקורת יפה ועדינה ומושכת את הקורא הפוטנמציאלי בחבלי קסם לאווירה של הספר - אני משוכנע שאקרא את הספר הזה בזכות הביקורת הקסומה שלך.
|
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
הביקורת ממש נפלאה ומרגשת באופן שבה נקשרים האנשים הנופים והציור היפני
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
חמדת, תודה. שמחה שאהבת. ולוקחת את המלצתך לנתי כהמלצה אישית, גם :)
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
בנצי, קח את הזמן... ותהנה...
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
הצלחת לדעתי להעביר את תחושת אווירת הספר ,כבוד!! ולנתי - אם את רוצה לצחוק ולחייך לעולם
תקראי את ספריו של ג' דארלד .והראשון : "משפחתי וחיות אחרות" .הספר הזה אצלי בן 30 שנה מרופט מרוב קריאה ,עבר לבתי הבכורה והיא עושה עליו עכשיו עבודה פסיכולוגית אודות המשפחה המטורללת הזאת .ובכלל כל מי שלא קרא שירוץ לקרוא את ספריו.
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
אפרתי - שמחה שאהבת, תודות :)
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
חני, תודה :) שמחה שאהבת ותודה על המידע הנוסף :)
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
נתי ק. וטופי - תודות על ההמלצות :) ובכלל...
|
|
|
בנצי גורן
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה אוקי.
הספר כבר אצלי ואקרא אותו במהרה בימינו.
|
|
|
טופי
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
נתי - ודאי! כדאי ורצוי.. זו לא בורות.. אף אחד לא יכול לקרא הכל, איזה כיף שיש לנו סימניה :)
|
|
|
נתי ק.
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
טופי, אודה בבורותי, אך אינני מכירה את הספרים של דארל. כדאי?
|
|
|
טופי
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
חם שמח אופטימי ומלא הומור? ג'ראל דארל כמובן, ללא ספק!
(נראה שיש לנו נטיה לאנגלים היום, לא כן נתי?)
|
|
|
טופי
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת שקופה אורירית ועדינה.. האם הספר מגיע לרמתה הגבוהה של הביקורת?
|
|
|
נתי ק.
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
אגב, אם את רוצה שמח ואפוטימי ועדיין לא קראת אז "שלושה בסירה מלבד הכלב" יענה על הדרישה:-)
|
|
|
נתי ק.
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה על הביקורת! ההמלצות עליו מצטברות במהירות:-)
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מעולה. את כותבת כל כך יפה!
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
כן, אה.... איזה מזל שהתרבות הנפלאה שלנו לא מתקהלת כמו שאתה מתאר... שהרי אז האיים הבודדים לא היו בודדים יותר :)
|
|
|
ליאור
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
איזה מזל שבתרבות הנפלאה שלנו כולם כל כך חמים ואדיבים ונעימים. אני משקיף כאן כעת מהחלון בעבודה על הרחוב והתנועה על המדרכות פשוט לא זזה - כולם עומדים ומברכים את כולם, מתעניינים בשלומם ומחליפים חוויות, צוחקים בהנאה ומפליגים הלאה אל יומם המאושר.
יופי של ביקורת. |
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי את התיאור שלך "עדינה שקופה,קפואה על מקומה"..
יש משהו כל כך מודחק אצלם כל כך שונה מהתרבות שלנו שצריך ללכת אלפי קילומטרים בשביל להבין.
"הייקו" סיפור בשלוש משפטים בדידות בתנועה אגם קפוא רגשות עצי דובדבן |
37 הקוראים שאהבו את הביקורת
