ביקורת ספרותית על חוות החיות [1992] מאת ג'ורג' אורוול
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 25 בנובמבר, 2013
ע"י omers


אני זוכר שכשהייתי קטן ראיתי סרט מצויר של חוות החיות.אני לא זוכר ממנו הרבה,אבל אני כן זוכר שהסרט היה ממש מלחיץ (לילד קטן),שהאנימציה לא הייתה האנימציה מהסוג של דיסני-ידידותי-לילדים,ושהרגשתי שיש בסרט הזה יותר ממה שזה מוצג.

עכשיו,אחרי שכבר קראתי את הספר,אני יכול רק להגיד שהסרט לא העביר בכלל את המסר של הספר (אולי גם בגלל שהייתי קטן...).
האלגוריה המבריקה הזאתי,שלדעתי כל אחד צריך לקרוא,מספרת על איך אידיליה הופכת לטרגדיה.איך מאוטופיה מגיעים לדיקטטורה.
מה שבעצם,קרה לקומוניזם (ברוסיה למשל,ואולי בעיקר שמה).השימוש בבעלי חיים היה לא פחות ממבריק,והזכיר לי קצת את "גלנקיל" של לאוני סוואן (רק ששמה זו לא הייתה אלגוריה,אלא סתם סיפור על כבשים בלשיות).אורוול תיאר,בשפתו היחסית מתומצתת,סיפור שאני אזכור להרבה זמן.
יש פה תיאור של קשת רחבה של אנשים וטיפוסים,החל מהיהירים ותאבי הכוח,ועד לפשוטים והבורים.הספר הזה קצת פסימי.איך אידיליית החיות הופכת לאט לאט למוסד מרקיב,חשוך ודיקטטורי.כאילו אורוול ניסה להגיד שהאדם לנצח נידון לחשוב שהוא יכול לשנות את המציאות למציאות טובה יותר,אך נגזר עליו שוב ושוב להרוס אותה.לא ספר אופטימי,בלשון המעטה....
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
מצריך מחשבה על כך לעומק. כי אנחנו יוצרים את המציאות וברור שהדרך לא תמיד מוארת אז לעיתים גם הורסים,לא בכוונת זדון לדעתי. נשמע ספר פסימי לגמרי.
שרון (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
זה נכון שבסרט רואים את החיות מסתכלות על החזירים ובני האדם ומתקשים להבדיל בינהם,
אבל אח"כ הן פורצות לתוך הבית, הורסות אותו ופחות או יותר מפילים את המשטר הדיקטטורי של החזירים.
גלית (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
בסוף הסרט החיות מציצות מהחלון ורואות את החזירים ובני האדם זוללים וסובאים ומתקשות להבדיל בינהם ,זה בדיוק הסוף של הספר אז על מה אתם מדברים?
שרון (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת טובה(: גם אני דיי גדלתי על הסרט והאמת שכל פעם שראיתי
אותו, אז זכרתי דברים ספציפיים מהעלילה
אבל היום כשאני חושבת
על זה, אז אולי לתת לילדים קטנים
לראות את זה(ניראלי שהייתי
אז בסביבות גלי 5 או 6,7 )
זה טיפה מוקדם, כי אולי המסר קצת כבד
מידיי לילדים קטנים.
אבל אני מאוד אהבתי אותו.
למרות שהסוף של הספר הרבה יותר חזק
ולדעתי הסוף בסרט אמור להיות סוג של הפנטזייה
של החיות.....
גלית (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
בקורת יפה ואכן עמדת על הרעיון, אריק בלייר(ג'ורג' אורוול) היה קומוניסט וסוציאליסט והתאכזב מרה מהדרך שבה התבטא הקומוניזם בברה"מ בעיקר,הוא הוא הוגה הרעיון של "האח הגדול" זה שצופה בך כל הזמן בכל מקום(בספר הדיסוטופי 1984).
גם אני קראתי את הספר(בגיל 14) אחרי שראיתי את הסרט,הוא מאד הרשים אותי בזמנו -עדיין מרשים אפילו שנעשה בשנות ה-50- הספר היה קשה,גם התרגום גם המסר, אבל כאן ניכרת ספרות טובה 30 שנה עברו ועדיין אני קוראת אותו אחת לכמה שנים.
יקיר -אני לא כל כך מסכימה ,גם בקשר לסרט-שהוא מאד מכוער בעיני-וגם בקשר למסר,כי אדמס אכן השתמש בארנבים על מנת להראות את חוליי החברה האנושית אבל אצלו יש תקווה,והחריג-הגנרל-הוא חריג לא מאפיין של הגזע.
יעל (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת יפה ולעניין
יקירוביץ' (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
על משקל דומה כתב ריצ'רד אדמס את גבעת ווטרשיפ, גם ספר ידוע מאוד שנהפך לסרט ידוע מאוד, רק שבמקרה הזה הסרט גם יפהפה. ממליץ לנסות, והביקורת יפה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ