ביקורת ספרותית על חוות החיות [1992] מאת ג'ורג' אורוול
ספר טוב

---

אלגוריה מבריקה, אין ספק.

עולם של בעלי חיים שנבנה והולך, בו תצטרכו להתרגל לחברה הכמעט אנושית ששוררת בין החיות והבהמות, כשכהתחלה הם זוממים למרד על בני האנוש, ומחוקקים לעצמם חוקים ודיברות.

אבל הכל מתחיל להיות מעניין, כשהעניינים מתחילים להתקדם מהבסיס הזה. לאיפה דברים יילכו? מי יהיה בעל השררה? מה יהא על הנתינים-חיות?

ובאמת, כהתחלה הכל בסדר, יש קביעות, יש חלוקה ויש שיוויון, ודווקא החזיר(ים) הוא זה שמערער את הסדר לטובתו, ויוצר אחד חדש באיטיות ובחכמה.

כאלגוריה זה ספר מבריק, כאמור, אבל לא שבעתי.
לא יודע, זה באמת נחמד ומעורר חשיבה, כתוב יפה ומתואר בסדר מיוחד, אבל נגיד 1984 היה הרבה יותר טעון, יותר כמו ספוג מלא במים שבכל לחיצה עליו מרגישים עוד רטיבות.

הספר הזה טוב, אין ספק בכלל, אבל טוב.

הוא מומלץ, ומעביר את האג'נדה שלו בתחכום ובקלות יתר
אני משום מה הרגשתי קצת בלי כלום בידיים, כאילו אמרתי לעצמי, זהו?
אבל בכל זאת, שווה קריאה.

(לאחרונה קצב הקריאה שלי עם הספק יותר גדול, ויש לי עניין לכתוב על כמעט כל ספר שאני קורא. עם זאת, אני משתדל גם לחכות קצת ולא להציף את האתר ולפעמים קצת קשה לי להאריך על ספרים שהייתי יכול לכתוב עליהם יותר, ואני מסתפק במשהו נקודתי)

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על חוות החיות [1992]