ביקורת ספרותית על מאה שנים של בדידות - ספריה לעם # 167/8 מאת גבריאל גרסיה מארקס

---

אני מצטער חברים, ניסיתי, באמת שניסיתי, נאבקתי על כל עמוד ועמוד עד שבעמוד ה300 החלטתי לוותר ולקרוא את הפרק האחרון.
אני חושב שבסופו של דבר הבנתי את המשמעות שמאחורי הספר, שכל דור ודור שוכח את ההיסטוריה של הדורות הקודמים ומוצא עצמו חוזר על הטעויות שלהם ובסופו של דבר נמשך כמוהם לכרוניקה הנוראה הזאת של הבדידות.

אני כשלתי בהתמודדות עם הספר הזה, אבל אין לי ספק כי כל אדם שכן מתחבר לזרם הריאליזם המאגי שמאפיין את גבריאל גרסיה מארקס, לא רק שיתענג על הסיפור, אלא גם יגיד שזהו הספר הטוב ביותר שקרא בחייו.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על מאה שנים של בדידות - ספריה לעם # 167/8