ביקורת ספרותית על מורדים - מפוצלים #2 מאת ורוניקה רוֹת
ספר לא משהו

---

מפוצלים היה באמת ספר מקסים ומתוק וכבר חיכיתי שיצא השני. גיליתי ממש במקרה שיצא הספר השני ובאותה שניה קניתי אותו ומרוב התרגשות התחלתי לקרוא אותו כבר באוטובוס בדרך הביתה.
אז ככה:
הספר הזה פשוט בלבל אותי לגמרי
לא הצלחתי לעקוב אחרי הדמויות ומי זאת כל דמות ועד שסוף סוף הבנתי וקישרתי הכל ורוניקה רות החליטה להרוג אותה. אז הכל טוב ויפה כשהורגים דמות אחת או שתיים אבל כשהורגים כל שניה מישהו מסיבה לא ברורה ולגמרי לא הכרחית אז זה כבר מוגזם.
זה מרגיש כאילו כל המטרה שלה בספר היא ליצור דמויות כדי להרוג אותן, ולהרוג אותן כדי ליצור חדשות.
בנוסף, פשוט קורה בספר הזה יותר מידי, ולא במובן החיובי, ניתנה לי ההרגשה כאילו כל שניה מישהו אחר מחליט לנסות לסכן את עצמו וליצור איזה אירוע משמעותי בספר סתם בשביל הכיף, כאילו הסופרת אמרה לעצמה ״טוב אז נעשה ספר מלחמה ולא חשוב מה יהיה בו העיקר שאנשים יסכנו את עצמם וימותו״.
ודבר אחרון, אני באמת לא הבנתי מה זה הסוף הלא קשור הזה, זה לא שהסוף היה מותח או מרגש, הוא פשוט היה... לא מובן ולא קשור לכלום. אז כן, התאכזבתי מאוד אבל אולי זאת רק אני כי ציפיתי ליותר מידי, אבל למרות שקראתי את מפוצלים יותר מעשר פעמים, את מורדים אני לא מתכוונת לקרוא שוב.

» ביקורות נוספות של קסם
» ביקורות נוספות על מורדים - מפוצלים #2