ביקורת ספרותית על המתקפה על המאפייה - מהדורה מאויירת מאת הרוקי מורקמי
ספר מעולה

---

**זהירות! ספויילרים!**

כאשר הסיפור קצר וקולח, כתוב בצורה משעשעת ומלווה באיורים, רובנו נתייחס אליו בצורה לא-רצינית, ובוודאי שלא נטרח לחפש בו משמעות. זו טעות. הספר המתקפה על המאפייה הוא ספר קצר ומשעשע אבל המשמעות מסתתרת, שרירה וקיימת, אי שם בין השורות. מורקמי אינו סופר שכותב סתם, בשביל הכיף, ואכן ניתן למצוא בספרו הקטן אמירה חזקה מאוד.

הספר המתקפה על המאפייה מחולק לשניים. בחלק הראשון רעב פתאומי תוקף שני חברים שאין בידיהם האמצעים לקנות אוכל, והם מחליטים לשדוד מאפייה. השניים מביעים בפני האופה את רצונם והאופה מציע להם עסקת חליפין: האזינו עימי ליצירה טריסטן ואיזולדה של ווגנר ואיכלו כרצונכם. השניים מסכימים ותוך כדי אכילה הם מאזינים ליצירה.

מדוע בוחר מורקמי דווקא בווגנר? מדוע דווקא בטריסטן ואיזולדה? וכיצד היצירה הזו מתכתבת עם המתקפה על המאפייה? האם זוהי בחירה מקרית, או שיש לה מטרה ברורה?

בחלק השני מוצא עצמו המספר, בפעם השנייה בחייו, תחת מתקפת רעב וגם במקרה זה – הוא אינו היחידי שחווה אותה. גם אישתו הטרייה מתוסכלת מרעב. וכך, ברעבונו, מספר לה המחבר על שוד המאפייה שביצע שנים ספורות לפני כן. האישה מחליטה שכדי לחזור למצב הנורמאלי על המספר לסגור מעגל, ולשדוד שוב מאפייה. למלא שוב את החלל הריק והמכאיב. השניים יוצאים לחיפוש לילי אחר מאפייה פתוחה אך לא מוצאים. לבסוף הם הולכים על הדבר הקרוב ביותר למאפייה – סניף של מקדולנדס. גם הפעם – הבחירה של מקדונלדס איננה מקרית. השניים שודדים את הסניף ולאחר מכן רעבונם שוב מושבע. הסיפור ננעל.

אין ספק שהמוטיב החוזר בסיפור הוא הרעב. ומהו רעב? חלל ריק שיש למלא- פיזי, מנטלי ונפשי. החלל בא לידי ביטוי ברעבונם של המספר וחברו. הוא בא לידי ביטוי גם בקרואסונים שלקוחה במאפייה בוחרת לאכול. קרואסון הוא מאפה ריק, יש בו חלל. מעניין שהאישה במאפייה בוחרת להלעיט את עצמה בדבר ריקני.

ומכאן לווגנר. היצירה טריסטן ואיזולדה הוא סיפור על אהבה מורכבת שנועדה לכישלון, אותה כתב ווגנר בשנים שבהם יחסיו עם אישתו עמדו בפני התמוטטות. מערכת יחסים נוספת של ווגנר עם אישה אחרת – גם היא היתה לא מספקת וללא עתיד. בפועל, חווה ווגנר ריקנות במערכות היחסים הזוגיות שלו, חוסר מיצוי ואכזבה. ואת כל זה "מאכיל" האופה את המספר וחברו בשעה שהם שודדים את המאפייה. בנוסף, הריק הקיים במערכת היחסים של ווגנר ונשותיו וכשלון מערכת היחסים של טריסטן ואיזולדה מתכתבת עם הריקנות שחשים בני הזוג בסיפור- המספר ואישתו הטרייה. הריקנות שם גדולה כל כך שהם מתעוררים בהתקף רעב באמצע הלילה ולא יכולים לחזור לישון. באינטואיציה נשית חדת אבחנה מקשרת אישתו של המספר בין הרעב למערכת הנישואים.

ולבסוף – מגיע מקדונלדס. מקדונלדס הוא סמל המערב הקפיטליסטי, המלעיט את עצמו בג'אנק ובתרבות שכולה פלסטיק חלול, שרונלד מקדונלד הליצן המטופש והנבוב הוא סימלה. וכך, בסיומו של המשל הזה אנו מבינים מה מנסה מורקמי להגיד לנו: הסיפור הוא אלגוריה לחיים בעולם המערבי-המודרני בו הריקנות מאכלת מבפנים. הרעב הוא ריק, הוא חלל. והחלל והריקנות היא מה שהאדם המערבי חווה במשך רוב חייו. האדם המערבי תמיד רעב ואינו יודע שובע כי כל מה שהוא מכניס לגופו ולחייו – הוא ריקני כמותו. האדם המערבי מלעיט את עצמו בריקנות, משביע את עצמו בצורה מיידית, אך תמיד נשאר רעב.

» ביקורות נוספות של אלינור
» ביקורות נוספות על המתקפה על המאפייה - מהדורה מאויירת