ביקורת ספרותית על המתקפה על המאפייה - מהדורה מאויירת מאת הרוקי מורקמי
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 2 במאי, 2013
ע"י קורא כמעט הכול


לכאורה הייתי אמור להרגיש מאוכזב. אמרו ספר חדש של מורקמי, רצתי לקנות, דוחק את כל הספרים בתור לקריאה מקום אחד אחורה, מתנצל בפניהם בנימוס ומתיישב לקרוא.
הייתי אמור להרגיש מאוכזב לא בגלל רוחב היריעה, אין מדובר בנובלה או רומן, מדובר בסיפור קצר אשר נכרך לספר בפני עצמו הודות לאיורים מרובים ודפי כרומו עבים, שתי כריכות קשות, והנה קיבלתם סיפור קצר על פני 56 עמודים, מתנה אידיאלית לחג הפועלים.
כאמור לא בגלל רוחב היריעה הייתי אמור להתאכזב... פשוט, אין מדובר בסיפור חדש, תחושת ה "אנחנו לא מכירים מאיפה שהוא?" לא הניחה לי. אבל סיפוריו הקצרים של מורקמי די דומים, בדקתי ב"ערבה עיוורת עלמה נמה", ואח"כ ב"ריקוד האדמה", ובסוף ב"פיל הנעלם" שם מצאתי את הסיפור.
אז אם כך, איך זה שלא התאכזבתי?
או, אני שמח ששאלתם, תמיד אפשר לסמוך עליכם קהל קשוב וערני.
לא התאכזבתי כי אני לא מאמין שמורקמי הסכים להפקת סיפרון זה בכדי להרוויח עוד כמה ג'ובות כי יבש מעיין יצירתו...
אני באמת מאמין שאחרי שמורקמי ראה מה עשו האיורים המיוחדים של קאת מנשיק לסיפורו "שינה", התרגש עד מאוד בדרכו היפנית והמאופקת, יצא לריצת בוקר וביקש מהסוכן שלו לקדם פרויקט נוסף, בפורמט דומה, ובאופן הזה לתת במה גבוה ומחודשת לסיפור ראוי, לדעתו, שלא זעה להכרה מספקת בין דפי ה"פיל הנעלם" במילים אחרות, הסיפור נעלם בפיל.
אולי אני תמים, אולי זה תעלול שיווקי, אולי מורקמי כן צמא לעוד כמה יינים להחליף את נעלי המימוזו השחוקות שלו.
אבל אני מה אכפת לי? קראתי, בשקיקה, נהניתי, וכמו שקורה לי בעת קריאת ספרים של מורקמי נשאבתי למציאות של צירופי מקרים ומבט מוטה הצידה על המציאות... מי יכול לבקש עוד.

במהלך כל היום בעבודה, חיפשתי בזיכרוני, התקשרתי לחברים ונסתי למצוא יועץ סטטיסטי להתמודד עם בעיה בעבודה...לא הלך, לא זכרתי אף שם שיתאים בדיוק לצרכי. נסעתי הבית, ובדרך, מכיוון שהספר מזכיר רעב גדול, כזה שאי אפשר לשלוט בו, הרגשתי כך בעצמי. חתכתי ימינה מכביש 1 לאבו גוש, אמרתי לעצמי אוכל חומוס אקרא את שארית הספרון ואמשיך שמח וטוב לב לדרכי...
נכנסתי למסעדה הלבנונית התיישבתי פתחתי את הספר והזמנתי..."קומבלט".
כשהרמתי את עניי מהספר ראיתי את פרופסור רון קנט עם אשתו מסיימים לאכול. בדיוק הסטטיסטיקאי שחיפשתי כל היום (איך לא חשבתי עליו)?.
כן מותר לכם להגיד צרוף מקרים... אני לא אכעס.
אני לעומת זאת מאמין שהייתי בעולם צירופי המקרים של מורקמי.
הסיפור חביב, (לכן רק 3 כוכבים) העיצוב מרשים.
והביקורת יצאה כמעט באורך הספר בלי לומר הרבה על הסיפור...
אמרתי כבר מורקמי...
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מקסימה.
חני (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
לפי מה שאמרו לי וצדקו כנראה "קפקא על החוף"..בהצלחה
מתוקה (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
טוב, וידווי: בעוונותי, לא קראתי עדיין אף ספר של מורקמי... מי יכול לעזור לי? באיזה ספר שלו כדאי להתחיל?
קורא כמעט הכול (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אלון זה כבר יותר מידי, אתה עוקב אחרי? באבו שוקרי (לא המקורי- זה שלמעלה , שמאלה שמאלה) אני בן בית, אני לא מזמין, נכנס מתיישב עם ספר והכול מגיע בול כמו שאני אוהב.
בדרך למטה אני (לא באותה דרך הלאה למעלה) אני עולה לחנות הממתקים (לא יודע אם זה נקרא אבו ג'ורג' בביקור הבא אבדוק ואעדכן- מדרגות תלולות מצד ימין, סחלב, נרגילות וכנפה שאי אפשר להפסיק לאכול).
נכנסתי ללבנונית כי הייתי ב Morakami state of mind ורציתי לזמן חוויה אחרת מהבדרך כלל.
אלון דה אלפרט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מורקמי בחיים לא היה נכנס ללבנונית. היא המונית מדיי, חסרת ייחוד, והסושי.. סליחה, החומוס הוא אמנם לא רע, אבל שום דבר לכתוב עליו הביתה. אבו שוכרי, שמה בפנים, עדיף בהרבה - ואפילו עדיף האחד שלידו, שאפילו פוזה אין לו. ואם אתה כבר שם, יש שם ממש ליד אבו שוכרי את חנות הממתקים של אבו ג'ורג' - ויש לו את הכעכע והמעמולים הכי טובים במזרח התיכון, באחריות. שב לך, תירגע עם איזו כנאפה וקפה שחור עם הל... תענוג.
חני (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
נשמע טוב אני אף פעם לא מזלזלת בצירוף מקרים בתוך הצלחת עם חומוס מאבוגוש ומורקמי..יאמי..וביקורת נפלאה כמובן
Hill (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
"מציאות של צירופי מקרים ומבט מוטה הצידה על המציאות" - משפט גאוני, ביקורת מעולה, כהרגלך..
עולם (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ומה ההסתברות שדבר כזה יקרה?
חמדת (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
איני מכירה את הספרים שלא -כיוון ולא קראתי .אבל כן אני רוצה לאמר שידוע שסופרים כותבים בדר"כ סביב נושא או חוויה אחת בכל מיני וריאציות שעיצבה את חייהם. וחוץ מזה נהניתי לקרוא את הביקורת .חומוס וקיץ הולכים נהדר .
נטעלי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מקסימה :) ומאוד מורקמית :) אגב, לעניין הסיפור שפורסם בעבר יש שני סיפורים בספרון הזה - הראשון, תורגם לראשונה לעברית בספרון זה. השני ("המקרה השני של תקיפת המאפייה") הוא זה שהופיע ב"הפיל נעלם".
קורא כמעט הכול (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אני חולה על חומוס. היה מעולה.
ומכיוון שהספר כה קצר, יכולתי לסיים את הקריאה אגב ניגוב.
tuvia (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
העיקר, החומוס היה טוב?
cujo (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מעולה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ