ביקורת ספרותית על מלך עכברוש - [כריכה קשה] - אדם בקו האש # מאת ג'יימס קלאוול
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 17 באפריל, 2013
ע"י בן אסתר


ציטוט מהספר:
"שתי פחיות הסרדינים והפחית האחרונה של חלב מרוכז היו העתודה של החוליה. לתקופה של מצוקה גדולה במיוחד. הפחיות נשמרו במחבוא ותמיד היה אחד מאנשי החוליה מופקד על שמירתו, עשרים וארבע שעות ביממה".

שערו לעצמכם: שלושה אנשים בחוליה, שלוש קופסאות מזון קטנות ושמירה בלתי פוסקת. אלה עשויים היו להיות כל ההבדל בין חיים למוות.

בספר הזה הישרדות היא שם המשחק ולכן יוצאות לאור השמש כל התכונות שמצויות בנפש האדם ובעיקר הרעות שבהן. ב"משחק" הזה משתתפים כולם, בכירים וזוטרים. בין אם הם בעלי תושייה ובין אם הם פסיביים, בין אם הנם נבלים ובין אם צדיקים, כשגם מקומם של הצדקנים לא נפקד. כולם בפנים.

השנה 1945. בעוד רדיו החבוי היטב בין סככות המחנה מבשר את פעמי הניצחון של בנות הברית על יפן ההולכים וקרבים, במחנה השבויים צ'אנגי הממוקם במזרח סינגפור מתקיימת שיגרה של התשה והרעבה בעולמם של דרי המחנה. אלה הם כעשרת אלפים שבויים מצבאות בנות הברית שנפלו בשבי היפנים במהלך המלחמות באזור הפסיפיק ומזרח אסיה.

השבויים סובלים מכל תלאה אפשרית. מזונם מוקצב למנות רעב קטנות בכמותם ודלות במרכביהם החיוניים. החיים בתנאי אקלים בלתי נסבלים, בתנאי תברואה הגרועים ביותר שניתן לתאר כשגם המחלות הטרופיות והזיהומיות כמו הרעב המתמשך קוצרים בחיי האדם ללא הרף.

החיים במחנה מתקיימים כשטבעת השליטה של היפנים בשבוייהם מתנהלת בריחוק מרוב ענייניהם הפנימיים. אלה מושארים לניהול עצמי על ידי הקצונה הבכירה של השבויים. כל זאת בלבד שיעשה במסגרת הכללים שהוכתבו לשבויים על ידי היפנים, בעוד הם עצמם מתעלמים מכללי אמנת ג'נבה שמבחינתם אין בהם אפילו משום המלצה.

השבויים ברובם הנם בריטים ואוסטרלים ומיעוטם בני אומות אחרות לרבות אמריקאים, כשלצורך שמירה ופיקוח בתוככי המחנה מפעילים היפנים את חייליהם הקוריאנים אשר בעצמם הנם בני מדינה כבושה על ידי הצבא היפני.

שלוש הן הדמויות המובילות: ה"מלך" רב טוראי אמריקאי שידו בכל מהלך עסקי המניב רווח, השני הוא ידידו של המלך, קצין בריטי המייצג את הצד הטוב באופי האדם גם אם מכיר הוא את מגבלתו בהתנהלות בין הטוב לרע. השלישי הוא מפקד המשטרה הצבאית של המחנה המנסה להביא את חוק השיפוט הצבאי למימוש במקום בו מצויים בני אדם החיים למחצה, כל זאת שלא מתוך צרכי המחנה אלא מצורך שנובע מאישיותו ואשר אינו נטול פניות.

סיפורם של השבויים ותנאי הקיצון בהם היו שרויים, כך גם באשר למידות השפל המדרגה להם מגיעים המצויים במקום, מובאים בצורה הראלית ביותר ומלמדים דבר או שניים על מה שעשוי להימצא בתוך כולנו בתנאים הללו. טוב ורע מאבדים את המשמעות כשאתה במרחק הושטת יד מדבר שהכנסתו לפיך תיתן לך שהות נוספת בעולם הזה ולו גם הקצרה ביותר.

מתוך ויקיפדיה:
הובס מציג את ההיסטוריה האנושית כהיסטוריה של מאבק סביב הישרדות וצבירת כוח. על-פי הובס, מצבו הטבעי של האדם הוא מלחמת כל-בכל, והוא מתאר את התפתחות החברה האנושית כהתאגדויות שונות של בני אדם לצורך הגנה הדדית.

הספר בהחלט מייצג דברים אלה של הובס. זהו ספר ראוי לקריאה לא מתוך ההנאה שאינה מצויה בו כמו הצורך בהכרת פנים נוספות לטבע האדם בתנאים שקשה לתאר אותם בדמיון בלתי נעזר.
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פינוקיו (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת נהדרת עשית לי חשק לקרוא את הספר שפגשתי כבר כמה פעמים,
ותמיד שפטתי על פי הכריכה הלא כל כך מושכת
עולם (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אחלה ביקורת לספר שאני חייב לקרוא.
בן אסתר (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
נו, מאז הם השתנו קצת המושגים שלהם, בעיקר אצל הצעירים. טוביה
אתה צודק בכל מה שנוגע למושגים של הימים ההם. אני מניח שהערכים של הדור שאחרי המלחמה השתנו וכך גם הקודים וגם הדגשים בכל תחומי החיים.
החשיפה שלי לתרבות הזו הנה מזערית עד אפסית אבל מהמעט הזה זו ההתרשמות שלי.

בן אסתר (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה לכל החברים על הפרגון.
tuvia (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
בן אסתר ידידי, אהבתי את ביקורתך והתוספת שהבאת מטעם הובס היא ראויה,
הייתי מוסיף ואומר, שהובס כתב את הדברים בספרו האדיר לויתן.
בסכומו של דבר, מאבק הכל וכל הוא על השלטון!, אבל בתור אלגוריה
יפה הוא מצב יום יומי בחברת בני האדם. ובמצב קיצון , הכל יוצא החוצה.
הייתי מוסיף ואומר שלא חסרות דוגמאות למצבי קץ אשר מתוארים בצורה
נפלאה אצל סופרים רבים וביניהם, פרימו לוי, הזהו אדם ועוד רבים אחרים.
בקשר לשבי היפני.
היפנים פעלו על פי מסורת הבושידו. על פי מסורת זאת, לוחמים לא נופלים בשבי.
במידה ויש מצב, הם מבצעים סופוקו, דהיינו, חרה קירי בשמה ההמוני.
הבעיה שהיפנים פשוט ציפו מאוייביהם לקיום אותם מסורות, וכאשר הם נוכחו לדעת
שלא כך, הם פשוט זילזלו באויביהם . עד כדי מוות.
היתה פה התנגשות ציוויליזציות בתנאים לא שווים, שבה , השבויים היו הצווילזציה החלשה
שנועדה להעלם.
יום טוב לכולם,
טוביה
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת מצויינת לספר מצויין.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ