ביקורת ספרותית על אנה קארנינה א'-ב' [עם עובד, 1999] - ספריה לעם #460 מאת ל.נ. טולסטוי
ספר בסדר

---

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה". כך מתחילה הסאגה "אנה קארנינה", ושורה זו נראית כמו פתיחה מבטיחה. ובהתחלה, באמת, לא יכולתי שלא להיות מרותק לספר. כל מה שעניין אותי היה להמשיך ולקרוא, ולנסות להבין מה אני בכלל קורא כאן ולמה התכוון המשורר.
לא קשה להבחין שדמותה של אנה היא לא הדמות המרכזית כאן, היא נמצאת כאן בשביל לעניין את הקורא ולשפוך אור על הדמות המרכזית האמיתית בספר - זהו לוין (המגלם, למיטב הבנתי, סמי אוטוביוגרפיה של טולסטוי). ובניסוח אחר, יש הרבה מאוד קטעים לא מעניינים של לוין, המתארים את האידיאולוגיה שלו והלך הרוח שלו, ולקראת אמצע הספר קצת נשברתי והתחלתי לקרוא ברפרוף. כך המשכתי עד בערך עמוד 700 (מתוך 1040 !!), והבנתי שאין לי טעם להמשיך לקרוא, כי אני כבר לא מתעניין בספר כבהתחלה... קצת חבל, כי אני יודע שהספר הזה יכול לתת לי יותר.
כנראה שצריך קצת יותר סבלנות בשביל לקרוא.

ולמרות הכול - עדיין יש כאן משהו מיוחד, הרי שנטשתי את הספר עם ייסורים קלים. וכמה ימים אחרי הקריאה - הוא עדיין לא יצא לי מהראש.

» ביקורות נוספות של ronen
» ביקורות נוספות על אנה קארנינה א'-ב' [עם עובד, 1999] - ספריה לעם #460