ביקורת ספרותית על שהאדה מאת יואב שמש

---

לא תמיד צריך להרחיק לכת עד קצוות תבל כדי לפגוש ב"חיים אחרים". לעתים הם נמצאים בזווית העין או ממש מעבר לפינה. כזה הוא "שהאדה" (הוצאת אגם), ספר הביכורים של יואב שמש, המאפשר הצצה אל נבכי החיים ביפו; פשיעה רבה ואלימות משטרתית, נוער שמגיע ממשפחות הרוסות, האתגר העצום הניצב בפני העוסקים שם בחינוך, מצוקותיה של חברה מוסלמית שמרנית הכלואה בלבה של חברה יהודית, מתירנית ברובה. חרף הנושאים הציבוריים הגדולים שהוצגו כאן עיקרו של הספר הוא בחייהם הפרטיים, הנוגעים ללב של שני גיבורים: שי, הומוסקסואל כמה למשמעות בחייו ולאהבה ואבתסאם, שכנתו המוסלמית הכמהה אף היא לקשר ונכנסת להריון מבלי שתהיה נשואה. כל אחד מהם נושא את פחדיו, שקוע בבדידותו ומייחל לשינוי במהלך חייו. כנגד כל השינויים קורה שנפש נקשרת בנפש (והשאר לא יסופר). הספר כתוב נפלא. באומץ רב מעלה שמש שיח מושתק על דמויות שוליים ומפגשים שלכאורה אין להם מקום בחברה שלנו, אולם הם אלו שמכוננים באמת את מציאות קיומנו. הוא שוזר עלילה מורכבת, בונה מתח מאופק ובד בבד יודע היטב להשאיר דברים לא שתוקים, בלתי מפורשים ופתוחים להרהור. מאד אהבתי את התיאורים בספר, את שלל הדימויים ואת השיח המתרקם בין הדמויות. ככלל, יש בכתיבה שלו משהו פשוט במובן הכן של המילה, נטול מניירות מתייפייפות וחסר יהירות מנוקרת. הכל נכתב בגובה העיניים ולכן גם מאד נוגע!

» ביקורות נוספות של יותם יעקבסון
» ביקורות נוספות על שהאדה