ביקורת ספרותית על האופנישדות והברהמנות - מבחר ההגות והמיתולוגיה של הודו הקדומה מאת צחי פרידמן

---

הספר עוסק בנושא שעליו עד כה כמעט לא נכתב מאומה בעברית: הברהמנות והאופנישדות. האנתולוגיה החדשה הזו הוא כאבוקה המאירה את הדרך במבוך הנפתל והמורכב של ההגות ההודית אל מקורותיה. תרבותה של הודו מורכבת נדבכים רבים. דווקא את הקדומים ביותר, המהווים את התשתית, קשה עד מאד להבין. בשל מורכבות וזרות הרעיונות המגולמים בהם לרוב נמנעים מלהתעכב עליהם. הספר נפתח במספר מבואות מצוינים העושים סדר בספרות ההודית הקדומה ומנהירים את עקרונות הפולחן הוודי ואת משמעויותיו כמו גם את אופן התנהלותו של האדם ההודי הקדום בעולם ואת תפישתו את המוות. בהמשך, מובאים טקסטים קדומים – חלקם בשלמותם ואחרים בחלקיהם הנבחרים. הטקסטים המתורגמים לעברית ברוב כישרון על ידי המחבר, ד"ר צחי פרידמן, הישר משפת המקור - סנסקריט. הברהמנות נמנות על החיבורים הקדומים ביותר שהשתמרו בהודו וכוללות הנחיות והסברים לגבי אופן ביצוע הפולחנים הקדומים. האופנישדות, שנכתבו בין המאות השמינית לשלישית לפנה"ס, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה ומהפכנית בתת היבשת. מתוארים בהן סיפורי בריאה שונים וסיפורי חניכה של מורה לתלמיד. מיוצגות בהן דרכים רוחניות מאתגרות ולראשונה מופיעים בהן עקרונות וחוקים קוסמיים כגון כוחה של ההברה המקודשת אום, מושג הקרמה, גלגול הנשמות והלידה מחדש. יותר מכל יש באופנישדות התנגדות לסדר הוודי הקדום ולאוליגרכיה הכוהנית על מעשי הפולחן שלה ופנייה מדיטטיבית אל העצמי, "האטמן", תוך המרת הקורבן החיצוני בקורבן עצמי.

והנה ציטוט קצר מהספר המעביר היטב את תמצית רוחם של החיבורים המתורגמים שבו:
"הבורא ניקב את הפתחים כלפי חוץ,
לכן מבטם של הבריות מופנה החוצה, ולא אל תוך עצמם.
חכם אחד, בבקשו את האלמוות,
בעיניים עצומות,
הפך מבטו אל העצמי."
(קטהה-אופנישד, 4, 1-3)

מומלץ בחום!

» ביקורות נוספות של יותם יעקבסון
» ביקורות נוספות על האופנישדות והברהמנות - מבחר ההגות והמיתולוגיה של הודו הקדומה