ביקורת ספרותית על שירת הארה - תרגומים מהשירה הבודהיסטית העתיקה מאת אביתר שולמן

---

הספר היפה והחשוב הזה מביא מבחר מהשירים הבודהיסטיים הקדומים ביותר שהשתמרו. השירים מתורגמים לראשונה לעברית בקפידה נאמנה וישירות משפת המקור – פָּאלי (!). למרות שהשירים מאוחרים לימיו של הבודהא ובחלקם קיימים רבדים בני תקופות שונות, במרוצת השנים הם הלכו ונתפסו כדבריו של הבודהא עצמו ונכללו בקאנון הבודהיסטי.
השירה הבודהיסטית הקדומה איננה עוסקת בהתבוננותו הייחודית של האדם על חייו הפרטיים, אלא משקפת מושא תודעתי קולקטיבי ומכילה תיאורים של מצב התודעה העליון, ערכים חברתיים נעלים כגון דמות המסתגף וסוגיות המצריכות בירור כמו מערכת היחסים בין הסגפן לבין כלל החברה. יופיים של השירים הוא בהצגתם ספקטרום רחב של התייחסויות אל מושגי מפתח באמונה הבודהיסטית. למשל; ההישג הנשגב של הנזיר, ניתוק כל אחיזה בעולם, מתואר בחלק מהשירים כשחרור מהמוות וממסכת הגלגולים הסמסארים, בעוד שבשירים אחרים הוא מתואר כהשגת שוויון נפש מלא כלפי כל מה שצופן העתיד. יש שירים שבהם מתוארת הנירוונה כהכחדה מלאה ויש שירים שבהם היא מתוארת כתפיסת ההוויה המוחלטת והצלולה שכלל אינה ניתנת לביטוי. מדהים לגלות שכבר מראשיתה האמונה הבודהיסטית רבת פנים, כמו מתחמקת מהגדרה כללית חובקת. אביתר שולמן, המחבר, מדגיש כי השירה מבטאת חוויה ורגש ואינה תיעוד היסטורי. בהמשך לקו זה מורכב הספר ממבואות קצרים ומביאורים של מושגי יסוד שמסייעים להבין את הביטויים והמשלים השזורים בשירה הקדומה. את הממד הפואטי של השירים מותיר שולמן בלתי נגוע, ממתין לחווייתו הבלתי אמצעית של הקורא המתמסר.

» ביקורות נוספות של יותם יעקבסון
» ביקורות נוספות על שירת הארה - תרגומים מהשירה הבודהיסטית העתיקה