בזבוז של זמן

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 באפריל, 2013
ע"י אפרתי
ע"י אפרתי
הזוועתון הזה נכתב על מדינה אלמונית המכונה "המדינה" ועל ערים פלמוניות ששמן אינן ננקב. את שמות גיבוריו ליקט הסופר מרוב מדינות אירופה ברוח "אירופה אחת" או "גוש האירו ינצח", רוצים דוגמאות? דבי גורדון, שרה רוזה, מייק, אליסיה, קלאוס בוריס, מילה וסקז, גורן גאווילה, טימותי, ג'וזף רוקפורד, סטיב, פאבלו, רולף, אלברט, אלכסנדר ברמן, ורוניקה, סבין, קרוליין, גלוריה, רונלד דרמיס וכו' וכו'
הסופר בעצמו, בעל השם הכל כך איטלקי, גר ברומא ונושא רשימת תודות לעשרות אנשים ששמם איטלקי למהדרין.
מסקנה אחת: הסופר לא רצה לכתוב על איטליה מכורתו ספר זוועתי שכזה. מסקנה יותר עמוקה: לסופר יש מספר עצום של חברים שלא אוהבים אותו, אחרת הם היו יועצים לו לקבור את כתב היד ליד שש הזרועות הקבורות.
סיקרנתי אתכם, אה?
גם אני הסתקרנתי. וטיבו של ספר מתח, גרוע ככל שיהיה, שהוא שולח את זרועות התמנון שלו וכורך אותן סביב צווארכם, ומונע מכם לסגור את הספר ולהשליך אותו לפח האשפה הקרוב, או לתת אותו כמתנת יומולדת למישהו שאתם ממש ממש שונאים.
אז קראתי.
אתם מכירים את הבדיחה על הבחור שביקש מהשדכן להכיר לו בחורה? מה אתה מחפש? שאל השדכן. בחורה יפה, חכמה, גבוהה, עשירה, מבית טוב, שיש לה מקצוע מבוקש. בחורי היקר, ענה לו השדכן, מרשימה כזאת אני עושה חמישה שידוכים.
בספר הזה יש אינספור רוצחים, אינספור נירצחים, העדרויות, פדופילים, פסיכופתים, סוציופתים, עבר והווה מתערבבים כדי להעניק לנו טוויסטים למכביר, לשוטרים יש בעצמם קופה של שרצים או עבר דרמטי ונורא שיש לו קשר להווה הדרמטי והנורא. בקיצור, הסופר הוא כמו קוסם, טומן ערב רב של זוועות בצילינדר שלו כדי להוציא ממנו רוצח אחד.
הסופר דווקא בחור משכיל וגם נעזר לא מעט בספרות מקצועית ובחברים גרועים, אבל ריבונו של עולם, אין גבול??? לא השארת לך שום רעיון מגעיל לספר הבא, השתמשת בכל הגועל בספר הזה.
גם את הרעיון הבסיסי הוא גנב מהגברת הזקנה, אגתה כריסטי, שמכניסה אותו בכיס הכי קטנטן שלה. אבל נדמה לי שהוא אפילו לא הרגיש שגנב אותו, כל כך התרחק מתרבותה של כריסטי.
נשאלת השאלה, למה הוצאת זמורה ביתן הוציאה את הספר הזה לאור (אני נשבעת לכם, קראתי כמה ביקורות משתפכות ברשת), הוא לא סקנדינבי, הוא קשה לעיכול, הוא כתוב לא רע, אבל הוא ספר רע.
והעטיפה?
גברבר כחול עיניים עם זקנקן אופנתי, מכשף אתכם.
אולי בכלל ההוצאה מוכרת רק את העטיפה והספר הוא בחינם?
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אכן, על טעם וריח. אבל נצחיה, הטעם שלי הוא כמובן... (-:
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
כמה טוב שביקורת עדכנית ונלהבת
שלחה אותי לביקורתך על הספר הזה. אין ספק שלאנשים שונים טעם שונה בקריאה, אבל נראה לי שאני נוטה לכיוונך.
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
בלו בלו, אם אני רק מצחיקה מישהו כבר היה שווה לקרוא.
|
|
בלו-בלו
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
ממש הצחקת אותי. כבר היה שווה לי הזוועתון הזה...
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אכן ימים קשים, אבל אם יש דברים בגו צריך לקפד את תפקידו ומיד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הספר שלנו עוסק במציאת קבר עם 6 זרועות כרותות. איכס. כבר אמרתי? זה פירוש החידה. סתם הסתלבטתי על זה שאתה מצטיין במשחקי מילים משעשעים, זה הזכיר לי את שמוליק רוזן המסכן שבנו מבייש אותו.
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
הי אפרתי , "קפד ראשו ומה קיבלת? סליחה, הסופר שלנו קיפד זרועות." זו חידה שצריך לפתור?
אם לא אפתור, אפנה אותה לשמוליק רוזן (שכנראה עוברים עליו עכשיו ימים קשים).
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, מירב.
|
|
מירב
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
העיקר שאנחנו צחקנו
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
עוד ביקורת ג'ק ריצ'ר בדרך אלינו?
איזה כיף! אני לא יכולה לחכות |
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
נתי, שלחתי את הטרנסליישן שלך לאדון דונאטו, עם אינטונציה איטלקית מתנגנת.
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ככה בסדר, יעל, את הטוקבק הזה אני בטח לא שולחת לו, אחרת הוא יפעיל עליך
מניפולציות רגשיות מעכשיו ועד מאה ועשרים. אנחנו חייבות להיות קצת מסתוריות ובלתי מושגות... בעניין הגברבר, זמורה ביתן שמה את תום קרוז, ג'ק ריצ'ר המזוייף על הכריכה של הצלף בדיוק באותה פוזה: גברבר מצולק, חצי פנים, זיפים ועין כחולה מדהימה. אגב, ביקורת על הצלף תגיע בקרוב. אבל אל תצפו לסופרלטיבים...
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
לפי גוגל טרנסלייט - Repellente idiota:-)
בטוח יפה יותר מגועל נפש אידיוטי. אגב את הבדיחה השנייה שלך עם השדכן ראיתי בספר כלשהו, רק בורסיה עם הרגל...:-)
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אפרתי- גברבר? טוקבק? אני לא יודעת על מה את מדברת...
וברצינות עכשיו- גברברים יפים על עטיפות של ספרים זה נחמד, אבל בעלי היה, ותמיד יהיה בעיני הגבר הכי שווה בעולם |
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
בן אסתר. כשאחים מתגרשים, בדרך כלל יד האשה בדבר.
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
נתי, איך אומרים גועל נפש אידיוטי באיטלקית?
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
יעל, הטוקבק הזה עבר ברגע זה לבעלך.
הכוונה עניין הגברבר וכו'.
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
yaelhar, מובטחני יקירתי שגם בזוועתון הבא שלו
יהיו התפתחויות. יש עוד כמה איברים אנושיים שאפשר לקפד.
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
עולם, כרגיל, שנינויות ומשחקי מילים.
קפד ראשו ומה קיבלת? סליחה, הסופר שלנו קיפד זרועות.
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אלון, יש לי עוד בדיחה "שדכנית",
שדכן אחד מציע לבחור בחורה, רק שיש מום קטנטן, יד אחת קצרה. אבוי! נזעק הבחור, לא נורא, מרגיע אותו השדכן, בשביל זה היד השניה ארוכה יותר.
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
נוריקוסאן, אני מחכה לקופה. הכנתי פנקס חשבוניות.
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אולי באיטלקית זה נשמע טוב יותר?
לפחות מבחינתי, כל מה שהוא באיטלקית נשמע טוב יותר:-)
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אפרתי- משתתפת בצערך.
אני מציעה לעמוד דקת דומייה לזכר הזמן האבוד שבוזבז על קריאת הספר. והגברבר על העטיפה, אגב- ממש שווה!
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ידידי היקרים! תודה רבה לכם על השבחים והתגובות המשעשעות!
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
זה דווקא טוב שהוא השתמש בכל הרעיונות המגעילים, ולא נשאר כלום לספר הבא (-:
|
|
בן אסתר
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אם כבר מדברים על שדכנים << >>
אז מעט מוסר השכל מדבריו של אבי המנוח. פעם לפני הרבה שנים סיפרתי לו ששידכתי בין חבר טוב לאיזו נערה שהכרתי. הוא הזהיר אותי שלא לחזור על המעשה ולא להיות שדכן. כששאלתי לפשר דבריו הייתה לו תשובה ניצחת:
כשהשניים יהיו במיטה הם ממש לא יחשבו עליך. אבל כשיתגרשו, אתה תהיה האשם. דרך אגב הם נשואים באושר (?) עד עצם היום הזה, אבל החבר הזה ואחיו התגרשו האחד מהשני. מעניין למה. |
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
הקיצר, אפרתי, קאריזי הביא לך את הקריזה.
ואנחנו נהנים.
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
יש המשך לסיפור עם השדכן -
במקום להגיד לו "בחורי היקר וגו'" עונה לו השדכן, יש לי בחורה בדיוק בשבילך. יפה, חכמה, בית טוב, הכול. נועץ בו הבחור מבט חשדני ושואל, ומה לא בסדר איתה? הכול בסדר, עונה לא השדכן, אלא שהיא מעט צולעת. צולעת? מתפלץ הבחור, אז אני לא מעוניין. וכי למה? שואל השדכן - נניח שלא היתה צולעת. הייתם מתחתנים, ומביאים ילדים, קונים בית יפה ומאושרים אין קץ. ואחרי חמש שנים, נניח, היתה הגברת יוצאת ערב שבת אחד עם הסיר של הצ'ולנט ומועדת על המדרגות, ונופלת ושוברת לה את שתי רגליה, ובתי חולים, וניתוחים אין ספור, וכסף לרופאים יקרים, והילדים בוכים... ומקץ כמה חודשים כאלה של ייסורים היתה חוזרת אליך הביתה, צולעת מסכנה. למה לך כל זה? הנה לך ממש מציאה - צולעת מוכנה!
|
|
נוריקוסאן
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אפרתי, אני חושבת שנצטרך להתחיל לשלם לך
על הביקורות האלה ועל החיסכון בזמן ובכסף בזכותך...
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת