ביקורת ספרותית על חוטים מקשרים מאת ויקטוריה היסלופ
בזבוז של זמן

---

זה מה שנקרא ספר דל. היסלופ נטלה כהרגלה נושאים מעניינים ובכתיבתה הרדודה לא קשרה כאן שום חוט. היא לא מלכלכת את הידיים, לא נכנסת לקרביים של שום דבר, רק מרפרפת קלות ובעדינות כעיתונאי אובייקטיבי (אם יש דבר כזה).

למשל מלחמת היוונים בתורכים, אני למשל לא ידעתי שיוון ביקשה להחזיר לעצמה את אסיה הקטנה ועל כך כמובן נלחמה בתורכיה, במסגרת זאת עשו חילופי אוכלוסין - התורכים נשלחו מיוון לתורכיה ולהיפך, אצל היסלופ כל זה התבטא בצפיפות באזור הנמלים, באמת לא נעים.

למשל הכיבוש של יוון ע"י הגרמנים במלחמת העולם השניה וגרוש היהודים מסלוניקי למזרח ארופה, אז הם נשלחים ואולי גם מתו שם - איך? לפי היסלופ לא ברור, רק שאנחנו הן יודעים בהחלט איך הם נטבחו במחנות ההשמדה.

יש כאן גם מעין סיפור אהבה גם בו היא לא נוגעת, קטרינה אוהבת בעיקר את הריקמה שלה אבל אולי קצת גם את דימיטריס, את זה אנחנו כמעט לא מרגישים ואין לזה כמעט כל ביטוי, נותר לקורא לחכות ולחכות אולי יקרה משהו.

יש גם שנאה בין אב ובנו על חילוקי דעות פוליטיים(????) ברדידותה הרבה היסלופ לא מסוגלת להתמודד עם קונפליקטים שעשויים להיות לאדם בין נאמנותו למפלגה לבין זיקתו אם לא אהבתו לבנו יחידו, אז יאללה הוא שונא אותו ומחפש אפילו דרך להרוג אותו, נו, באמת.

הדמויות שלה הן חד מימדיות ואתה מוצא את עצמך לא מתקשר אל אף אחת מהן.

בקיצור אני ממליצה לה לקרוא את הספרים של קזנצאקיס אולי היא תלמד משהו על היוונים וגם על התורכים.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על חוטים מקשרים