ביקורת ספרותית על חוטים מקשרים מאת ויקטוריה היסלופ
ספר בסדר

---

***
מודה ומתוודה שלא חשבתי לכתוב ביקורת על הספר: "חוטים מקשרים",אבל היום התאריך - 27/03/2013 ועבורי הוא משמעותי ( מיד תבינו למה )וחשבתי לנכון שהוא מתאים לי לקשר אותו לא ממש עם הסיפור עצמו (אולי קצת ) אלא יותר עם שם הספר ..
מי שהספיק להכיר אותי וזוכר, יודע שאני משתדלת לשלב חוויות בביקורות / רשמים / סקירות על ספרים שקראתי ואף להקדיש אותם לאנשים חשובים בחיי וכך התבשל בתוכי הרעיון ,רק שהפעם זו לא חוויה משמחת, אלא אירוע טרגי.

תחילה לביקורת
***

וואוווו כמה רעש וטרראם היה סביב הספר כשיצא לאור והגיע לארצנו.להשיג אותו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית כאילו מדובר בהמצאה טכנולוגית חדשה ואני, כמשוחדת ליוון וביקורות טובות הרגשתי צורך עז לדעת מעט היסטוריה על קהילת יהודי סלוניקי מתקופת תור הזהב דרך גירושם מספרד (1942 ) ועד סופה הטראגי כשנשלחה לאוושוויץ (1943) וזה הדבר היחידי שבשבילו היה כדאי לקרוא את הספר,למרות שבימנו קליק אחד בגוגל וניתן ללמוד היסטוריה של כל מדינה בעולם. א-מה-מה....גיליתי תגלית " לא כל הזהב נוצץ ולא כל ספר ראוי שיקרא "רב מכר".מה שבטוח הוא מייצר "רב כסף" וזה ייאמר לזכותך ויקטוריה היסלופ.
באיזה שהוא מקום הרגשתי מעין דה ז'ה וו,כאילו יש לך נוסחה קבועה גברת היסלופ (שהצליחה עד עכשיו ) שבה את משתמשת במוטיבים חוזרים של עבר והווה בשלושת ספרייך,כשגיבור/ת הספר נוסעים לגלות את שורשיהם במדינות שונות ותוך כדי עוברים חוויות ,אבל אם תשאלי את דעתי הקטנה ,הנוסחה לא תעבוד לאורך זמן.
"חוטים מקשרים " הוא רומן היסטורי המתחיל בשנת 1917 בסלוניקי - שריפה ענקית פורצת ומכלה כמעט את כל העיר כשבתווך שזור סיפור חייהם של התושבים מכל הדתות ,יהודים,נוצרים ומוסלמים החיים בדו קיום על כל המשתמע מכך,שכנות טובה ,גזענות,שנאה,רדיפות,מלחמה עקובה מדם, אהבה כמעט בלתי אפשרית והפי אנד.( קצת מזכיר לי את מדינתנו וכמה ערים שחיו וחיות כמו בסלוניקי.....רמלה/לוד למשל... לא ? ).

לפי הביקורות המשבחות את הספר וציטוט התקציר על עטיפת הספר : "חוטים מקשרים", ספרה השלישי של ויקטוריה היסלופ, מחברת רבי-המכר האי של סופיה והריקוד של סוניה, הוא רומן היסטורי מטלטל על מלחמה וגלות ועל אהבה שיכולה למרחק ולזמן; סיפור הפורט על כל מיתרי הלב, שגיבוריו ייחקקו בזיכרון "סוף ציטוט.

לצערי הוא לא פרט על מיתרי לבי כפי שקיוויתי וגיבוריו לא נחקקו בזיכרוני.
מה שכן הוא גורם לי היום,לחשוב על כל החוטים המקשרים בחיי עם עמרם ז"ל המתחיל ב-1953 ומסתיים ב- 2013 וגם לכתוב ביקורת אחרי תקופה כאורך הגלות,ולו רק בשביל זה ,עם כל הצער שבדבר אני יכולה לומר שהיה כדאי לקרוא אותו !

***

וכעת לחוטים המקשרים בחיי ובחיי עמרם ז"ל

***

את הסקירה הזו אני מבקשת להקדיש לעמרם מי שהיה בעלי ( המון שנים ) ואבי 4 ילדיי שאת הגובה והיופי ירשו ממנו ואת השכל ממני...:)(בדיחה פרטית) ותאריך הולדתו חל היום - 27/03/2013,אך לצערנו,לפני כשלושה חודשים ב - 01/01/2013 עמרם נפטר מדום לב. ואני רוצה לספר לכם לכם על החוטים המקשרים ביננו .
שנינו נולדנו בחודש מרץ באותה שנה ,באותה עיר חיפה ובאותו בית חולים רמב"ם בהבדל 5 ימים..שנינו טלאים ,הספרות בתעודת הזהות שלנו זהות ,מלבד שתי הספרות האחרונות .שמותינו מתחילים באות ע'.כן כן שמי עליזה שקוצר לליז. לאבי ז"ל קראו עמרם כשם אישי עמרם .ב- 22/03 נולדתי,ב-27/03 עמרם נולד , 24/03 התחתנו כדת משה וישראל,ב- 27/03 נפרדנו כדת משה וישראל בדיוק היום לפני 18 שנה (מעין מתנת יום הולדת )( לא אוהבת את המילה גירושין ולכן מעולם לא קראתי לעמרם הגרוש שלי .נשארנו בקשר עד יום מותו ,יותר נכון שבועיים לפני מותו בחנוכה היה לו רצון עז לראות אותי ואכן הגעתי במיוחד מאילת ,ביקרנו את הילדים והנכדים ובמקום יומיים שלושה כפי שתיכננתי,נשארתי שבוע שלם . בדיעבד זו הייתה פרידה שקיבלה משמעות מיוחדת והחוט הכי חשוב שמקשר ביננו הוא,שחזרתי לגור בדירה שלו/שלנו שבה נולדו ילדינו.וכך מתקשרים חיי מ - 1953 ועד 2013 בסיפור :"חוטים מקשרים "שמתחיל ב - 1917 ומסתיים ב- 2007.

ויש חוט שמקשר ומרגש אותי מאוד והוא השיר של הזמרת היווניה אנה וויסי שנקרא παραλύσει - " פאראליו " - משותקת - שגורם לי לבכות בכל פעם שאני שומעת אותו .
תודה לחברי היקר תמיר הללי שהקדיש לי אותו בדרך הכי יפה והכי מרגשת ,וליניב טובים על התרגום הנפלא לעברית !


(תוך כדי שידור יום שישי בלילה הקדשתי לה את השיר)
והמילים מדברות בעד עצמן !

" משותקת "

ונדמה כאילו הים התמזג עם הלילה
וכאילו שהמוות הוא החיים בעבורי
ופעימות לבי מופיעות במוניטור
כמו קו ישר.
וכאילו גרמת בלי להתכוון
לזמן לעמוד מלכת
והוא מטביע את חותמו על פרצופי
ואותי הוא משנה
ואני מרגישה את הפחד עמוק בחזה
מר כמו שארית הקפה בתחתית הספל
ואני רואה איך האור שבחדר
שבמוחי הולך ונמוג לו מיום ליום
ובמראה ,הפרצוף שלי משתנה
והופך לפנים אחרות,שאותן איני מכירה
וזה מפחיד אותי

פזמון: משותקת
מרגישה את האדמה נשמטת מתחת לרגליי
כאילו זה היום הראשון בבית הספר,
עכשיו אוגוסט,
אך המדחום שבלבי,מראה מינוס שתי מעלות
משותקת
חריקת הבלמים והצופר זועק
והאוטובוס חולף על פניי,וכמעט דורס אותי

ואני רק חושבת,איך אצטרך עוד לחיות בלעדיך.
משותקת....

ואני רואה את חיי כמו קיר ענק,
המתרומם מולי בסוף הרחוב
וקולות הילדים הבוקעים מחצר בית הספר,
נשמעים באוזניי כמו מסע הלוויה
והדרך,שפעם הובילה אותי אל
מחוץ ביתך,עכשיו כבר
לא קיימת.

פזמון: משותקת
מרגישה את האדמה נשמטת מתחת לרגליי....

הקשיבו לקול האדיר ולמילים המצמררות !
https://www.facebook.com/photo.php?v=566608390046245&set=vb.100000912667257&type=2&theater

יהי זכרך ברוך עמרם אישי היקר !!!
***

מאחלת לכולנו חוטים מקשרים יפים ושמחים .חג אביב שמח ופורח .
ורק בשורות טובות !
יא מאס יא אולוס - Ya Mas όλους - לחיים לכולם !

» ביקורות נוספות של ליז מאילת:-)
» ביקורות נוספות על חוטים מקשרים