ביקורת ספרותית על קיץ ללא גברים מאת סירי הוסטוֶט
ספר לא משהו

---

ישנם מצבים בחיים שאם האדם אינו חווה אותם על בשרו והוא גם סופר או במקרה הזה סופרת ,כגון: איבוד קרוב אהוב,היטלטלות נפשית המפרקת את הנפש והגוף ,בגידה,מוות- טוב שלא יכתוב עליהם מלכתחילה .

הספר הזה עוסק בבגידה .מיה גיבורת הספר,משוררת מבוגרת וחכמה שבעלה מזה שלושים שנה עוזב אותה לטובת אשה אחרת. לאחר המשבר שהיא עוברת בעקבות הפרידה כולל אשפוז פסיכיאטרי קצר, בוחרת מיה לעשות את הקיץ לצד אמה המבוגרת וחברותיה מבית האבות. במהלך הקיץ היא יוצרת קשרים מיוחדים ועדינים עם הנשים הזקנות ומלאות האופי, כמו גם עם שכנתה הצעירה ושני ילדיה ועם קבוצת הבנות הצעירה המשתתפות בסדנת כתיבה אותה היא מלמדת.

לכאורה ישנם בספר חומרים נפשיים ונשיים שאפשר להמריא אתם גבוה ולהפוך לסיפור בעל תובנות,מרגש ואפילו מטלטל את הנפש.
אבל כל זה לא קורה בספר .ומדוע ?
את התשובה בדיעבד מצאתי בקריאת ראיון עם הסופרת ב-7 לילות בו היא מספרת על עצמה -כאשתו של הסופר פול אוסטר ,על האתגר הספרותי והאישי לחיות כסופרת בצלו ועוד.
כאשר נשאלה האם הספר הזה נכתב מתוך זווית אישית שהיא עברה בחייה-"חווית"-בגידה -תשובתה הייתה שלילית.

וזה הגורם או המענה לדעתי לאי -הצלחת הספר להתרומם רגשית .ולפני שמתקיפים אותי פה בטיעון שלא בהכרח צריך סופר לחוות אירועים בחייו באופן,כדי שסיפורו יהא מרגש ,סוחף ואמין -אני מסכימה עקרונית .אבל איני מסכימה ש"חוויות "ואירועים" כפי שציינתי מקודם { "איבוד קרוב אהוב,היטלטלות נפשית המפרקת את הנפש והגוף ,בגידה,מוות,"}משלא נחוו אישית ע"י הכותב ,אין ביכולתו להעביר יצירה ספרותית אמינה מצידו. כיוון והנושאים הללו מתחילים ומסתיימים קודם כל ברגשות ובאמוציות נפשיות.

כתיבתה של הסופרת במקרה הזה נכתבה מתוך זווית שכלית ולא דרך החוויה הרגשית וזוהי המכשלה האמתית והעקרונית לכישלון הספר,כי היא לא אמינה !!.

כסופר או במקרה הזה סופרת המנסה לכתוב רומן שיסודותיו הם בגידת הבעל, התערערות -נפשית ואשפוז של הגיבורה ולו לזמן קצר בביה"ח לטיפול-כשהיא לא חוותה זאת אישית או מהאנשים הכי קרובים אליה במקרה הטוב -הניסיון לכתוב רומן שימריא, יגע וירגש בנימות העדינות הללו נדון לכישלון מראש.

שלושה דברים חיוביים :
-התרגום של הספר ע"י מיכל כהן הנו איכותי ,מוקפד ולו רק בשל העובדה שבספר מצוטטים לרוב שירים וציטוטים ממקורות קלאסיים של הספרות העולמית .

-האיורים הקטנים שמשובצים פה ושם בספר הנם יפים ומצחיקים -רק שלא ידוע מי המאייר. הסופרת ?? -לא מצויין בספר .

-עטיפת הספר יפה בצבעיה ושומרת קשר עם עלילת הרומן .

מילה אחרונה: סופר שחפץ לכתוב על נושאים מטלטלי חיים ולא חווה אותם באופן אישי ,שיכתוב ספרי מתח ובלשות.

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על קיץ ללא גברים