ספר ובו 200 עמודים.
חשבתי לעצמי יאללה ביומיים הם נקראים.
שם הספר טומן בתוכו הבטחה
שלדאבוני, לא התקיימה.
ציפיתי לשיחות מסעירות,
אולי לקרב תרנגולות...
הרי קיץ שלם עם נשים בלבד
יכולה להיות חוויה נהדרת במיוחד.
נשים יכולות להרקיע לגבהים
לבלות ולהנות יחד מהחיים.
לדבר, לנתח ולחפור על רגשות
ולהעביר זמן כמו מהאגדות.
אז לאן הפוטנציאל נעלם?
מדוע לא מומש אפילו משהו אחד, קטן?
שום דבר מעניין לא קרה.
עלילה שלדעתי, לא היתה מספיק עמוקה.
שיחות שלא באמת חשפו,
הרהורים שלא באמת נגעו.
אני אישית ממליצה
לעבור מייד לספר הבא ....


















