ביקורת ספרותית על מרק שבור מאת ג'ני ולנטיין
ספר מעולה

---

למרות חוסר הקשר של הספר הזה לחיים שלי, הרגשתי אליו הזדהות בלתי מוסברת.
אחר כך, כשאמא שלי קראה אותו, היא פיתחה תיאוריה שביני לבין אחותי הקטנה יש יחסים ממש דומים לאלה של רואן וסטרומה בספר.
אבל למי אכפת למה? הספר הזה פשוט ט ו ב:*זהירות ספוילרים* הייתי בטוחה שזה ספר פנטזיה בהתחלה, בגלל הקטע עם הנער-הזר-ויפה-התואר-שנותן-לרואן-משהו-שנפל מהתיק-שלה-לכאורה, שהזכיר לי כל מיני ספרים עם נער בן אלמוות וחתיך שמפלרטט עם הדמות (המתבגרת) הראשית.
ובכן, ממש לא.
לכאורה, הספר הזה הוא לא מסוג הספרים שאני אוהבת. אבל בגלל שהוא התגלה כשונה לגמרי מכל מה שחשבתי עליו לכל אורכו- בדיוק בגלל זה הוא מסומן אצלי כספר מעולה.
*סיום ספוילרים*
והסוף שלו? אפשר לבקר אותו ולחשוב שהוא מעט גס- מודה ומתודה, בד"כ אני ממש לא אוהבת דברים כאלה- אבל אפשר גם לראות את היופי שבו, בגלל שזה כל כך שונה מהמקום שאליו לוקחים דברים כאלה בספרים אחרים.
לסיכום, ספר שמתעלה על כל הסטיגמות האפשריות, לא צפוי ומלא בנקודות אור בין כל החושך שבתוכו.

» ביקורות נוספות של לואיזיאנה מנטש
» ביקורות נוספות על מרק שבור