ביקורת ספרותית על ההצהרה מאת ג'מה מלי
ספר טוב

---

"...אני יודעת שאנחנו צריכים לחיות כל רגע ורגע עד תומו כי לא נהיה כאן לנצח, ובכל מקרה לא הייתי רוצה בזה, כי ברגע שיש למשהו סוף רק מעריכים אותו יותר ורוצים להתענג על כל שנייה..."

זה אחד המשפטים שסוגרים את הספר המדהים הזה, ופחות או יותר מסכמים את מוסר ההשכל שאנחנו צריכים לשאוב ממנו.

אנה חיה בעולם בו לאנשים יש תרופות הגורמות להם לחיי נצח, זאת אומרת, ללא מחלות ומוות. אבל כמו בכל דבר גם התרופות מביאות עמם חסרונות רבים ואחד האיסורים החמורים ביותר הוא שאסור להוליד ילדים. אך ישנם כמה אנשים שלא הסכימו לוותר על הזכות להוליד ילדים, גם אם זה מסכן אותם במאסר. וכך בעצם, הסיפור שלנו מתחיל עם אנה שחיה במוסד בו היא ושאר הילדים שמכונים "נטל", נמצאים.

כל חייה אנה הייתה ילדה צייתנית שעשתה כל מה שאמרו לה וכבר האמינה שהיא באמת נטל על אמא אדמה ושהוריה הם אנשים אנוכיים שמגיע להם למות. עד שמגיע למוסד נער בשם פיטר שמשנה את כל זווית ההתבוננות של אנה על העולם.

הספר מדהים וכתוב בצורה מדהימה וסוחפת. העולם המעוות בו חיה אנה מראה במדוייק את האנוכיות של בני האדם, שמצדם להעביד בפרך או אפילו להרוג ילדים צעירים רק כדי לזכות בחיי נצח. האנשים בעולם הזה כל כך בטוחים שהצאצאים החדשים הם הנטל, ולא מבינים שהנטל היחיד הוא הם, שמסרבים לקבל את ההתחדשות של העולם.
אפשר לראות איך אנה באמת מאמינה לכל מה שאומרים לה, שכל כך הכאיבו לה עד כדי כך שהיא בטוחה שאין לה זכות קיום. לה ולכל שאר הילדים במוסד.
אם להגיד את האמת, את פיטר פחות אהבתי. אני יודעת שהוא זה שנותן את נקודת המפנה בסיפור, אבל משהו באופי שלו פשוט לא התאים לי. הוא מתנהג יותר מדי בפזיזות ובדרך מטופשת. במקום לעבוד על כולם שהוא צייתן ובככה לצאת משם עם פחות חבלות שרק הקשו על הבריחה שלהם מאוחר יותר בספר, הוא מתנהג בדרך מטופשת כשהוא מסתכסך עם בריונים וגורם לכך שיצליפו בו על כל צעד שהוא עושה. וגם יש משהו בגישה שלו... שלא התאים לי. אין לי בעיה עם זה שהוא מלגלג על אנה, אבל משהו אחר באופי שלו מתנשא מדי.

אבל חוץ מהפרט הזה הספר פשוט סוחף ומרתק, לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו וכל פרק היה מותח יותר מהשני.

» ביקורות נוספות של דוריני ♥
» ביקורות נוספות על ההצהרה