ביקורת ספרותית על ירח כחול - בני האלמוות #2 מאת אליסון נואל
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 ביוני, 2013
ע"י דוריני ♥


אז למרות שלא כל כך נהניתי מהספר הראשון החלטתי לתת צ'אנס לספר השני. הספר הראשון לא היה כל כך נוראי וקיוויתי שאולי העלילה תשתפר בשני.
אז העלילה הייתה בסדר, אוור המשיכה להתנהג כמו אוור (זאת אומרת, לעשות דברים בלי הרבה שיקול דעת) ודיימן התנהג כמו אידיוט (למרות שהיה די ברור מההתחלה שזה כישוף, אבל זה מה שחשבתי עליו כל הזמן הזה). הספר היה דווקא נחמד ברובו, היה שיפור מהספר הראשון ואהבתי את הדמויות החדשות של התאומות (שכחתי איך קוראים להן).
אני גם אוהבת את הרעיון של סאמרלנד.
הסוף אמנם היה מפתיע, אבל מה שקרה בו גם גרם לי להגיד 'וואו, זה מעצבן'. ואז המעצבן הזה נמשך גם לספר השלישי (קראתי ממנו קצת, אבל לא החזקתי עד הסוף).
אני חושבת שבאופן כללי הרעיון מאוד טוב והסופרת דווקא עשתה שימוש נחמד ברעיון שלה, אבל היו כמה דברים שהציקו לי בספר.
לא סבלתי ממנו או משהו ובגלל זה נתתי לו שלושה כוכבים.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דוריני ♥ (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תכלס ;) לא מצאתי שום דבר מושך באישיות שלו
שרון (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
הוא מציאה רק מהבחינה הפיזית (: הוא מה שנקרא ״תהיה יפה ותשתוק״.
דוריני ♥ (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אין ספק שדיימן הוא לא בדיוק מציאה ;)
שרון (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
זה בסדר, את לא צריכה לתרץ את הטימטום של דיימן. כי, אין מה לעשות, הוא אדיוט עם או בלי כישופים (:

לתאומות קוראים ריין ורומי(קראתי קצת מהספר...)



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ