ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 בנובמבר, 2012
ע"י אנג'ל
ע"י אנג'ל
אוי ארטמיס.
זאת המחשבה שעוברת לבן אדם בראש אחרי שהוא מסיים את הספר.
זה לא שמשהו רע קרה לו, זה פשוט שארטמיס כל הזמן מוצא דרך לגרום לבן אדם להיאנח בשלווה בסיום הספר ולבכות על זה שהכל נגמר.
בעצם, לא רק ארטמיס. הענק האסייאתי לצידו זה דבר שקשה להיפרד ממנו. וכמובן, הולי. ומאלץ', אחת הדמויות הכי טובות שאיי פעם סופר יצר.
אואן קולפר עשה זאת שוב, לא שנית, ולא שלישית, בפעם החמישית ברצף הוא פתח בספר מרשים כמו כל שאר ספרי הסדרה.
ההתחלה, אומנם, הייתה קצת משעממת. טוב, רוב הכותבים חלשים בהתחלות.
טוב, כצפוי, השיעמום ההתחלתי התפוגג ו... בום!! עוד פצצת קריאה מדהימה של אואן.
הפעם ארטמיס פוגש בגאון נוסף - בחורה, צעירה, ילדה. זה היה צפוי אבל לא צפוי. לא ממש חשבתי שזה יבוא בספר הזה. בעיקרון, לא חשבתי שזה יבוא בכלל. אבל איכשהו זה כאילו ידעתי מבפנים שאואן קולפר תמיד יביא איזה... מישהו בסביבות הגיל של ארטמיס וחכם מספיק בשביל הילד.
מה שממש גדול באואן קולפר - זה שהוא יכול להגשים את הצפוי, אבל איכשהו מה שצפוי ומובן מאיליו יהיה דיי מפתיע ויבוא במקום לא רגיל.
אז מה יש לומר?
גדול, ענק. לא חידשתי לכם כלום. הביקורת סתם בזבוז של זמן אבל זה כיף להביע את דעתי. במיוחד על הספרים של פאול, שאני מחפשת דרכים לא למחזר ביקורות.
אתגר חדש ככל פעם.
ספר מדהים. כמו כל השאר.
ועכשיו איך אני מוצאת את השישי...? ><
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
