הביקורת נכתבה ביום ראשון, 18 בנובמבר, 2012
ע"י הנסיך הקטן
ע"י הנסיך הקטן
בברצלונה של שנת 1957 חלק מהתושבים עדיין מלקקים את הפצעים מתקופת שהותם בבתי הכלא. בזמנו, הכוח היה מרוכז תמיד אצל שליט בעל "כשרון" גדול שהדבר היחיד שהוא יודע לעשות זה לפגוע בתושבים, כבהרבה מקרים אחרים (הנאצים או סטאלין, לדוגמה, ובמקרה שלנו - פרנקו, אשר השליך לכלא אינטלקטואלים ואנשי רוח שדעותיו לא נראו לו).
דניאל סמפרה - בן עשר בתחילת "צלה של הרוח", וכעת בעל ואב לילד קטן - עובד עם אביו בחנות הספרים. פרמין, אחד מחבריהם, קופץ מדי פעם לסייע להם בעבודה, ובאחד הימים מספר לדניאל למה הוא קיבל על עצמו לשמור עליו מכל פגע רע: פרמין הושלך לכלא בתקופת פרנקו, ושם מנהל הכלא ניסה לגייס אותו כמושתל מטעמו כנגד אחד הסופרים המפורסמים שהושלך לכלא. מכאן מתחיל הסיפור להתגלגל לכל מיני כיוונים, ונראה שאף אחד לא יזכה לסוף טוב.
לכל מי שלא קרא את ספריו הקודמים של סאפון אין מה לחשוש: אני אומנם קראתי את "צלה של הרוח" ו"משחקו של המלאך", אבל כמעט ולא זכרתי מאומה מהם וזה לא הפריע לי לקרוא את הספר הזה. כמוהם, גם את "אסיר השמיים" אהבתי מאוד. הוא משאיר רושם אותנטי במיוחד בזכות כישרון הכתיבה המדהים של סאפון, המעניק אווירה קודרת לעלילה ונותן תחושה שכל הזמן מישהו בולש אחריך, מין אח גדול. מומלץ בחום.
http://peopleofthebook.co.il/article.php?id=848
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
