ביקורת ספרותית על אסיר השמים - בית הקברות לספרים נשכחים #3 מאת קרלוס רואיס סאפון
ספר מעולה

---

ספר מרתק על תקופת פרנקו בחלק האפל שלה בספרד.
ולמרות זאת זהו ספר מתח, עם אירוניה ואפילו קטעים שמעלים חיוך בזמן הקריאה.
הספר, לכאורה, הוא המשך לספריו הקודמים "צלה של הרוח" ו"משחקו של המלאך" , אבל , אין הכרח לקרוא אותם למרות שהם מוזכרים בסיפור.
הרקע הפעם שונה. העלילה מתרכזת בבית הסוהר,העינויים של פרנקו ואנשיו. אין בה הצגה של אידאולוגיות אלא המרכיב האנושי של כליאה ללא צדק, ההתעללויות וסבל.
גם קטעים אלו מוצגים בדרך שניתנת לעיכול, קריאים, שוטפים וסוחפים.
בצד הסיפור הפוליטי חברתי של ספרד והתקופה, יש מרכיב משפחתי אישי מענין. יכולת האמון של הבעל באישתו מרתקת בסיפור למרות היותהאנקדוטה צדדית. אהבה אמיתית ועמוקה מוצגת נפלא.
האובססיה של הסופר לבית נכאת( הוא קורא לזה קברות) לספרים עתיקים אינה מוגזמת כמו בספרו הקודם, אלא מופיעה כחלק מרצף הגיוני.
אחד הדברים שהפריעו לי הוא הסיום שמשאיר "זנב" לספר המשך, זה מלאכותי ומאולץ קצת.
ממליץ לקרוא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על אסיר השמים - בית הקברות לספרים נשכחים #3