ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 1 באוקטובר, 2012
ע"י בלדין
ע"י בלדין
לידיעת הגולשים (ומנהלי האתר שטרם יצרו עמוד עברי לספר) - יצאה המהדורה המתורגמת לכרך השלישי של 1Q84.
בעיקרון, אני חייב לפתוח ולומר שיצאתי מעט מאוכזב מהכרך השלישי. התחושה העיקרית עם סיום הקריאה בו הייתה שזהו פשוט פרק אפילוג חסר בשר שנמשך, ונמשך, ונמשך... אני באמת לא יודע מה הייתה המטרה של מורקמי בכתיבה שלו. קראתי איפשהו שבמקור תוכננו רק שני הכרכים הראשונים והשלישי נוסף רק לאחר זמן מה, וזה ניכר. ההמשך מרגיש פלסטי, לרוב בלתי אמין, רוב הספר עובר על הגיבורים במצב סטטי מייגע, אין כמעט תפניות או התקדמות ממשית, העלילה חפה לחלוטין מהסוריאליזם הקסום של מורקמי, הכתיבה מרגישה מאולצת.
עם זאת, לא סבלתי. אמנם לא קראתי את הספר בשקיקה אופיינית, אבל הוא לא כולו רע. הכתיבה של מורקמי כרגיל מצוינת, גם אם פחות קולחת. הדמויות מקסימות מתמיד, אבל שוב, פחות מבדרך כלל. אני מניח שזהו ספר שמומלץ בעיקר לחסידי מורקמי ו-1Q84, למרות שבכנות, אני חושב שאולי הייתי מעדיף לסיים עם הסדרה בתום שני הכרכים. אני חושב שהיה נשאר בי טעם טוב יותר מהחוויה שנקראת 1Q84, וצר לי על כך נורא.
מה שכן, אחרי הספר הספציפי הזה אני לא חושב שאני אסתכל על הירח באותה צורה. הפרק האחרון, עם כמה שנמרח, הצליח לרגש אותי ולו במעט. ובמיוחד הציטוט המקסים, שאולי מסכם את הטרילוגיה כולה:
"זה עולם שכולו בארנום וביילי
מזויף כמו שרק הוא יכול להיות
אבל זה לא מוכרח להיות בכאילו
אם אתה מאמין בי"
ביי 1Q84. ביי ביי ירח שני.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
