ביקורת ספרותית על עלובי החיים [2 כרכים] מאת ויקטור הוגו
ספר מעולה

---

ספר קלאסי, הדבר האמיתי, סיפור של אהבה וכאב וסוג של מסתורין ללא כל יומרות.
המהפכה הצרפתית לא התחילה ונגמרה עם שלטונו של נפוליון, אלא המשיכה לפכות בגלים קטנים לאורך כל המאה ה-19 עם התפרצויות גועשות מפעם לפעם והרוח הזאת מפעמת כנראה עד היום - הפרולטריון נגד הבורגנים.
ויקטור הוגו תמך לפי הספר בכל מאודו במהפכנים וברא את הגיבור המהפכני האולטימטיבי ז'אן ולז'אן. הוא יצק לתוכו את הערכים האמיתיים שהוא רוצה למצוא במהפכה. ז'אן ולז'אן יוצא מהכלא של הנידונים לעבודת פרך, מתקבל בביתו של הגמון טוב לב, גונב את חפציו וכשהז'נדרמים מביאים אותו להגמון זה טוען שהוא העניק לו את החפצים האלה וכך מציל אותו מכליאה נוספת וגם נותן לו את האפשרות להתחיל מחדש.
מעשה זה הוא אבן הדרך בחייו של ולז'אן, עמוד האש לפיו הוא טווה את כל דרכו. הוא אדם קשה כאבן אך עוזר ללא הרף לנזקקים ולבני העם הפשוט, כולל השתתפותו במהפכה עצמה מבלי שהוא שופך טיפת דם אחת.
ומאחר והוא נרדף עדיין לאורך הספר על ידי המשטרה ועוד טיפוסים הוא סוג של איש צללים שעושה את מעשיו בסתר ותחת זהויות שונות.
אין בימינו אנשים כאלה וגם לא ערכים כאלה של כבוד ללא תנאי וגם צרפת היא כבר לא צרפת.
ספר מרתק לסבלניים שבנו.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על עלובי החיים [2 כרכים]