“הכרך השני נחתם בזיכרוני, והנה מגיעה לה נקודת מפנה בחיי. אך לפני שאנסה לתארה, אנסה להגדיר תחילה את מהות המושג "שלמות" במושגינו אנו. יש מבינינו האומרים, כי רק האלוהים מושלם ותו לא. יש אחרים, היכולים לתאר פיסת תרבות, שצורתה יכולה להתהוות כמוזיקה, סיפור או הצגה, כדבר מושלם. מה מניע את אותם הבריות, לפלוט מושג כל כך חתום וכל כך גראנדיוזי, לאוויר העולם? אם כן, התשובה נעוצה באופן תפיסת האדם לגבי עצמו.”

“תענוג של קריאה. קראתי את הספר בנערותי כנראה בגרסה המקוצרת של הוצאת כתר לנוער, לא זכור לי שהתלהבתי ממנו כך בזמנו. בשבועיים האחרונים הספר הזה ריתק אותי אליו. אני אוהב רומנים תקופתיים המתרחשים בימי הבניים, כך שהחיבור לסיפור היה מיידי. ויקטור הוגו (1802-1885) כתב את הספר הזה כשהיה בן 29, די מדהים בהתחשב במורכבות העלילה ואייכות הכתיבה. הסיפור מתרחש בשנות השמונים של המאה ה-15 בפריז. הוגו מתאר יפה את ה”

“לעלובי החיים הגעתי בדרך מאוד לא שגרתית: דרך קומדיית מצבים טלוויזיונית. הסדרה שאני מדבר עליה, "המקום הטוב", מתעסקת רבות בשאלת גיהינום-גן עדן, ובהבדלים בין טוב לרע - כל זה תוך הומור מטופש ומשובח כאחד, ועלילה סוחפת. באחד הפרקים אחד השדים מהגיהינום מקריא בנונשלאנטיות מוחלטת את חוות דעתו על הספר "עלובי החיים", אותה נדרש לכתוב במסגרת שיעורי פילוסופית המוסר שהשתתף בהם בתקווה להימנע מעינוי נצחי (הפרטים מס”

“וואו איזה ספר! נתחיל בזה שהיום כבר לא כותבים ספרים כאלה, וזו הסיבה העיקרית שאני ממעט לקרוא ספרות עכשווית, אין לי ספק שאני מפספס דברים טובים פה ושם, אבל, האמינו לי שאני מרוויח יותר משאני מפסיד. בספר דרים אלה לצד אלה דמויות גדולות מהחיים, נשגבות ממש, כמו ההגמון מיריל של דיניה, לצד דמויות תלושות, אומללות, מהסחי של החברה. ז'ן ולז'ן הוא אחד הגיבורים הספרותיים המפעימים והמורכבים ביותר שנכתב אודותם”

“הכרך השני נחתם בזיכרוני, והנה מגיעה לה נקודת מפנה בחיי. אך לפני שאנסה לתארה, אנסה להגדיר תחילה את מהות המושג "שלמות" במושגינו אנו. יש מבינינו האומרים, כי רק האלוהים מושלם ותו לא. יש אחרים, היכולים לתאר פיסת תרבות, שצורתה יכולה להתהוות כמוזיקה, סיפור או הצגה, כדבר מושלם. מה מניע את אותם הבריות, לפלוט מושג כל כך חתום וכל כך גראנדיוזי, לאוויר העולם? אם כן, התשובה נעוצה באופן תפיסת האדם לגבי עצמו.”

“תענוג של קריאה. קראתי את הספר בנערותי כנראה בגרסה המקוצרת של הוצאת כתר לנוער, לא זכור לי שהתלהבתי ממנו כך בזמנו. בשבועיים האחרונים הספר הזה ריתק אותי אליו. אני אוהב רומנים תקופתיים המתרחשים בימי הבניים, כך שהחיבור לסיפור היה מיידי. ויקטור הוגו (1802-1885) כתב את הספר הזה כשהיה בן 29, די מדהים בהתחשב במורכבות העלילה ואייכות הכתיבה. הסיפור מתרחש בשנות השמונים של המאה ה-15 בפריז. הוגו מתאר יפה את ה”

“לעלובי החיים הגעתי בדרך מאוד לא שגרתית: דרך קומדיית מצבים טלוויזיונית. הסדרה שאני מדבר עליה, "המקום הטוב", מתעסקת רבות בשאלת גיהינום-גן עדן, ובהבדלים בין טוב לרע - כל זה תוך הומור מטופש ומשובח כאחד, ועלילה סוחפת. באחד הפרקים אחד השדים מהגיהינום מקריא בנונשלאנטיות מוחלטת את חוות דעתו על הספר "עלובי החיים", אותה נדרש לכתוב במסגרת שיעורי פילוסופית המוסר שהשתתף בהם בתקווה להימנע מעינוי נצחי (הפרטים מס”

“וואו איזה ספר! נתחיל בזה שהיום כבר לא כותבים ספרים כאלה, וזו הסיבה העיקרית שאני ממעט לקרוא ספרות עכשווית, אין לי ספק שאני מפספס דברים טובים פה ושם, אבל, האמינו לי שאני מרוויח יותר משאני מפסיד. בספר דרים אלה לצד אלה דמויות גדולות מהחיים, נשגבות ממש, כמו ההגמון מיריל של דיניה, לצד דמויות תלושות, אומללות, מהסחי של החברה. ז'ן ולז'ן הוא אחד הגיבורים הספרותיים המפעימים והמורכבים ביותר שנכתב אודותם”