הביקורת נכתבה ביום חמישי, 12 בפברואר, 2009
ע"י מנולין
ע"י מנולין
מדובר בספר הטוב ביותר שקראתי עד היום, וקראתי לא מעט. ויקטור הוגו מתאר בספר זה תקופה מדהימה של המהפכה הצרפתית ומתאר דמויות בלתי שנכחות בנוכחותן (לטוב ולרע)
לדעתי האסיר "המסוכן" המכונה ז'אן ולז'אן הנו דמות מדהימה שאין מי שישווה לה. בדובר בדמות מעוררת השראה והערצה. כמו כן דמותה המעונה של איפונין, אף היא מדהימה. ובכלל מדובר בספר מעורר מחשבה שבמהלך קריאתו חשים רגשות עזים של התפעלות, כעס, שאת נפש,תדהמה, אהבה ועוד ..
ספר זה השאיר בי רושם עמוק מאוד.
ב- 12 השנים האחרונות קראתי את הספר 3 פעמים בהנאה עילאית ואני מתכוון לקרוא אותו שוב בקרוב.
המלצה: ההתחלה מעט משעממת היות ויש תהליך בנייה של הסיפור ושל הדמויות, כראוי לספר רציני ועמוק שכזה.
לא כדאי לכם להתייאש היות והפספוס יהיה גדול. המשיכו לקרוא ורישמו בקצרה בצד את הדמויות ואת הקשרים בניהם.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת