ביקורת ספרותית על מפתח גאודי מאת אסטבן מרטין
בזבוז של זמן

---

זו הביקורת האחרונה שאני כותב בשנה העברית הזו, ולכן מצאתי לנכון לציין שלא הייתי רוצה שספר מעין זה יגיע שוב לידיי ואאלץ לכתוב אף עליו כפי שיכתב בשורות הבאות.
מעשה בשני סופרים שאספו כמה מתכונים נדושים, אפפו אותם במעטה של מסתורין, מזגו לתוך התמהיל דמויות היסטוריות מתחום האדריכלות ודמויות אחרות ממעמקי הדמיון ועוד כמה שלא, תיבלו את התמהיל בחידות לא מובנות, ועל כל זאת הוסיפו כקש וגבבה מושגים שמקומם המוצדק הוא בתחומי קתדרות כל שהן, אך כאן בין דפי הספר הזה, הפכו להיות לסתם מטרד מטמטם.
כל זאת כדי ליצור סיבה לכתיבת ספר היוצר בחביון דפיו מיתוס כל שהוא, בחזקת: אם הם יכולים, אזי גם אנחנו.
ובכן, היו שהצליחו והיו שלא. הספר הזה נמנה על אלה שמאוד לא.
הכתיבה הכל כך מבולבלת ומתבלבלת תוך בניית סיפור בעל רצף כה לא קריא, כה לא הגיוני וכה לא ממוקד (לאמינות אני בכלל נמנע מלהתייחס), מביאה אותי למסקנה שהדבר היחיד המדמה את התוצאה לספר קריאה תוך הפרזה בהגדרתו כפרוזה, הוא מראהו כספר והעובדה שהוצא לאור על ידי הוצאת ספרים.
אילצתי את עצמי לקרוא את הספר עד תומו כדי לנסות ולמצוא בין שורותיו ולו רק כוכב אחד ואף זאת כמענק מחמת הספק, שמא החמצתי בשגגה איזו נקודת אור נסתרת שתאיר לי בכתובים זווית אחרת ומסנגרת.
הערה: ציינתי שמדובר בשני סופרים היות וכך נירשם על גבי כריכת הספר.

» ביקורות נוספות של בן אסתר
» ביקורות נוספות על מפתח גאודי