בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שבת, 25 באוגוסט, 2012
ע"י blackhole sun
ע"י blackhole sun
היש ספר ישראלי יותר מייגע מזה? לא, לא נראה לי.
בבושה רבה אני מודה, שזה אחד הספרים היחידים שאילץ אותי להפר חוק בל יעבור - אני מסיימת את כל הספרים שאני קוראת, ולא משנה כמה הם משעממים. אז זהו, שלא. הספר הזה הכניע אותי תוך כ-300 עמודים, וגם זה כי מאוד השתדלתי.
אני הראשונה שאוהבת ספרים שעוסקים בצבא הישראלי, בהתמודדות עם שכול ואובדן (אם יש גן עדן זה אחד מהספרים האהובים עלי), אבל הספר הזה לא היה לטעמי. התיאורים המייגעים של אהבת אם לבנה, כמו פסיכולוגיה בגרוש שחשבו עליה שניה לפני העלתה בכתב.
במילה אחת - פיהוק. בשתי מילים - פיהוק גדול.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יעל
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
את כנראה לא היחידה
בעלי ניסה לקרוא את הספר הזה במשך לפחות חצי שנה. הורדתי אותו מהמדף אחרי שקראתי את הביקורת שלך. הסימניה עדיין בפנים. הוא התייאש בעמוד 429. לא חזר אליו כבר הרבה מאוד זמן...
|
|
|
blackhole sun
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
שיווה - סורי..
יתכן כי את צודקת, ובאמת צריך שיהיו לי ילדים כדי שאבין. אבל משהו בתיאורים המדוברים היה מבחינתי לא אמין... כבר קראתי הרבה ספרים שעוסקים ביחסי משפחה, ואף פעם לא הרגשתי כזו חוסר מקוריות וטרחנות בתיאור שלהם...
|
|
|
שיווה
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
"התיאורים המייגעים של אהבת אם לבנה"???? באמת?
לי קשה עם גרוסמן, אבל אולי צריך להיות אם לילדים כדי לא למצוא תיאורים של אהבת אם לבנה כמייגעים.
|
|
|
Polly
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
כל כך מסכימה עם מה שכתבת
גם אני לא הצלחתי לסיים אותו.
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
