ביקורת ספרותית על אשה בורחת מבשורה מאת דויד גרוסמן
ספר מעולה

---

השימוש במסע כמשל לתהליך נפשי אותו חווה הגיבור לאורך העלילה מזמן הפך לקלישאה חבוטה וזולה, נחלת מנחי פינת האסטרולוגיה בתוכניות בוקר. מה גם, שהניסיונות הקודמים שלי להזדהות עם גיבורות נשים, על כל המשתמע מכך, נחלו כישלון צורם – הכל באשמתי כמובן – תגידו מנוכרת, תאמרו מנסה להוכיח משהו למישהו – הכל נכון. וכבר לפני שנה ביקשתי מאלון אלפרט שימליץ לי על ספר, והוא נענה לי והמליץ לי על הספר הזה. ואני נמנעתי, כי מה עוד אפשר לומר על אהבה, פחד ואכזבות? כמה עוד אפשר להתפלסף ולהתפלפל על רגשות, ועוד כאלה של אשה ועוד כזו שיוצאת למסע.
אבל הנה, בגיל שלושים ואחת אני מדדה בכבדות לתוך הטרימסטר השלישי של הריון ראשון. מדף הספרים עבודת יד שנתלה מעל מיטתי בתור מתנת יום הולדת, מתמלא כרכים כרכים שתינוקות זהובי שיער מתנוססים על כריכתם הקשה. שם בין ספריו של מאיר שלו, שאני דואגת לשמור קרוב קרוב, הם עומדים וממתינים שאתפנה ואשמע את תקציר אלפי השנים של אבולוציה אמהית מסוכמים לתוך תרשימים צבעוניים, מחולקים לסעיפים, מוסדרים בפסקאות קצרות וברורות: שמאל !ימין! שמאל! ימין! קדימה צעד!
פוכרת אצבעות ושוב מושה מהמדף "ספרות מקור" ו\או "סיפורת", את "אשה בורחת מבשורה".
ארבעה שבועות אני צוללת לתוך מעמקי נפשה של אורה, נפש טרודה ויפה של אדם אוהב ובודד. ניצבת שם בין אהבותיה אלה הממומשות ואלה שאסור, בין האסונות אלה שחלמה ואלה שמתנוססים מתוך כותרות העתונים, בין תקוותיה שנמוגו והכאב, הכאב האיום שֶׁמָּא יקרה לבנה עופר דבר מה שם בשטח האויב. אולי יהרגהו ואולי הוא יפגע במישהו ואז מות יומת בנפשו. כך חודש שלם בין רגל פה - יד שם שמדגדגות אותי מבפנים, אני שוקעת לתוך נפשה של אמא אחרת. ולחשוב שגבר כתב את הספר הזה ואולי, זה לא משנה בכלל ובכל הקשור לילדים כולנו רקמה מדממת אחת.

» ביקורות נוספות של Regi
» ביקורות נוספות על אשה בורחת מבשורה