ביקורת ספרותית על שבעה סוגי עמימות - עיצוב עטיפה: אמרי זרטל # מאת אליוט פרלמן
ספר בסדר

---

סיפור קצר שנוגע לדרך בה קניתי את הספר לפני הביקורת:
זה היה בשנה הראשונה ללימודים, והלכתי לראות סרט בסנימה סיטי. כשנכנסתי, התפלאתי למצוא חנות ספרים ע-נ-ק-י-ת, מחסן עצום של ספרים, ומחירים שפויים סוף סוף. מובן שלא עמדתי בפיתוי והתחלתי לרפרף בין הספרים. עיני נחה על ספר בן כ-700 עמודים, עם שם מוזר, "עמימות...? מה זה עמימות...?" והסתקרנתי. מכיוון שאני תמיד מנחה את האנשים שאיתי למנוע ממני לקנות ספרים (מחמת ה-20 שמחכים לי על המדף ועוד לא קראתי...) מי שהיה איתי עשה עבודה טובה וגרר אותי החוצה kicking and screaming. את הספר לא יכולתי לשכוח, והתחלתי לחפש אותו בכל חנות ספרים. אין לתאר את כמות המבטים ההזויים שקיבלתי ממוכרים בחנויות. אף אחד לא ידע מה אני רוצה. הזמנתי את הספר בחנות אחת, וכעבור חודש הסתבר שהספר כלל לא במלאי. זה היה מרגיז פלוס. בסוף מה שקרה, זה שהלכתי לראות עוד סרט בסינמה סיטי, נכנסתי לאותה חנות עצומה, וקניתי אותו שם.
ועכשיו לביקורת:
בואו נתחיל מזה ששברתי שיא שלילי עם הספר... אני חושבת שאני קוראת אותו כבר חצי שנה בערך... לא שהספר לא טוב, אלא שככה הם חיי הסטודנט לרפואה. זמן פנוי? מה זה?
אז יום אחד מתעורר גיבור הספר, ומחליט שזה יהיה רעיון מוצלח לקחת אליו הביתה את הבן של חברתו לשעבר, אותה לא ראה כבר 10 שנים. זוגתו הנוכחית, או יותר נכון זונתו הנוכחית, מדווחת על הדבר המשטרה, והעניין מתפוצץ בתקשורת, ובפניהן של הדמויות האחרות בספר - הוריו של הגיבור, הפסיכיאטר שלו, האקסית המסכנה, בעלה הנוכחי ועוד כמה דמויות פחות מעניינות.
אז הספר מחולק לחלקים, וכל חלק מסתכל על המתרחש מנקודת מבטה של דמות אחרת. לוקח מספר רגעים של קריאה על מנת להבין מי הדובר, וזה דווקא מעניין. אהבתי את הטריק הזה.
הספר עצמו נוטה לחפור קצת יותר מדי האמת. העלילה עצמה מאוד מעניינת. הסופר מראה בקיאות בתחומים רבים - רפואה, פסיכולוגיה, משפט (אלה האמת החלקים שהכי נהנתי מהם בספר), אבל פעמים רבות אני מוצאת את עצמי מייחלת לסופו של דיאלוג כזה או אחר, שנהיה מסובך מדי ולא כל כך מעניין.
הספר מעט ארוך מדי לטעמי, ובהתחשב במה שאמרתי בפסקה הקודמת - אפשר היה לכתוב אותו בפחות מ-700 עמוד...
בשורה התחתונה: ספר חביב ותו לא. אבל אולי זה כי היו לי ציפיות מאוד גבוהות מהספר שלקח לי חודשיים להתאחד איתו אחרי שנפגשנו לראשונה...

» ביקורות נוספות של blackhole sun
» ביקורות נוספות על שבעה סוגי עמימות - עיצוב עטיפה: אמרי זרטל #