לקח לי זמן רב יחסית מהרגע שסיימתי לקרא את הספר ועד שהתיישבתי לכתוב את הביקורת. הסיבה לכך היא פשוטה - לא כל כך יודעת מה חשתי כלפי הספר.
מצד אחד הקריאה הייתה קולחת, וגמעתי את השורות, העמודים והפרקים יחסית מהר. מצד שני, לקראת הסוף כבר התחלתי להרגיש חוסר סבלנות כלפי הדמויות השונות ורציתי שייגמר.
הספר עוסק באוסקר, ילד צעיר בעיר הגדולה ניו יורק, שקורה לו הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות לילד - אבא שלו, הגיבור שלו, דמות נערצת ומודל לחיקוי - נהרג באסון התאומים כמעט בטעות. רק כי היה בזמן הלא נכון במקום הלא נכון. כשנה לאחר מותו מוצא אוסקר מפתח. הוא מחליט, שאם ימצא את המנעול שהמפתח פותח יגלה פתאום שאביו בחיים, או אולי לפחות ימצא איזה הסבר מדוע עזב אותו.
הספר כתוב מנקודות מבט של כמה דמויות. דמותו של אוסקר היא כמובן המעניינת מכולן. לא כותבים זאת בפירוש, אבל כנראה שאוסקר סובל מאספרגר (לפחות מההתרשמות שלי...), והתבטאויותיו הלא הולמות ממש גרמו לי לצחוק לפעמים. קל מאוד כמובן להרגיש אליו אמפטיה ואם זאת לחשוש איך יגיב אם יתאכזב ממסע החיפושים שלו.
הדמויות האחרות היו פחות מעניינות, ואפילו קצת מציקות. לא כל כך הבנתי מה תרומתן לעלילה, והן בעיקר גרמו לי לחשוב שמדובר בחתיכת משפחה לא מתפקדת שעומדת במרכז העלילה, וילד שיש לו אספרגר זה עוד בקטנה... :)
לסיכום - הספר לא רע, הקריאה קלילה וכיפית, כמובן מומלץ לקרא באנגלית!













