ביקורת ספרותית על זדון - אין לאן לברוח מאת כריס וודינג
ספר מעולה

---

קודם כל אני חייבת לומר שאני כל כך שמחה שקניתי אותם, הספרים הללו הם מהספרים האהובים עליי רשמית ,אני פשוט מתה על הספר הזה, השילוב בין ספר לקומיקס -פשוט גאוני, המעבר בין קומיקס לפרקים ממש גרם לראש שלי להסריט את כל מהלך העניינים.

לא רציתי לכתוב את הביקורת לפני שאני קוראת את בלגן , אבל הבעיה שלי הייתה שקראתי אותו בשנה שעברה לפני שבלגן יצא!, אז חיכיתי שנה שלמה!, חייבים להעריך את הסבלנות שלי לא?, סתם..., אבל בכל זאת בספר הראשון סת' נתפס אצלי כנער מרדני ומגניב שאוהב אתגרים, אבל בספר השני קצת מקצינים את זה, ושלא תבינו לא נכון אהבתי את זה ,אבל בכל זאת הוא הפך להיות דמות יותר מידי בדיונית,(ואוהב להיות דמות בדיונית), כך שבאיזה שהוא שלב הסוף(שלו בכל אופן) הפך די ברור, ג'סטין היה לגמרי מרדן והוא לא השתנה בספר השני ,כי פשוט לא היה כל צורך בכך והקטע שלו היה לדעתי נחוץ בשביל לחזק את קיידי וסת' ולהצחיק קצת ,אהבתי את הטיפוס הזה, וקיידי שהייתה גם בהתחלה מרדנית כזאת ואמיצה כמו סת',(מחושבת יותר ,די שתלטנית במיוחד על סת' ובכל זאת די כמוהו,חוץ מהקטע שהיא אהבה טכנולוגיה), אבל בספר השני היא הפכה לכזאת ילדה טובה שמתגעגעת הביתה ונידנדה על זה כל הזמן, בניגוד לקטעים של ג'סטין וסת' ,שחזרו על זה שהם מעדיפים את זדון הרבה יותר מהמציאות .

אולי זה לא ברור כל כך מדבריי ,אבל שני הספרים נפלאים , השינוי בדמויות היה הכרחי ומתאים בדיוק ,כי באמת שלא ציפיתי שהם ישארו אותו דבר אחרת זה היה פחות טוב (לדעתי לפחות) , העלילה מותחת ומובנת בצורה רהוטה להפליא לא יכולתי לחשוב על דרך טובה יותר לסיים את הספרים הללו, אחרי שגמרתי את בלגן יכולתי להגיד רק שאני רוצה עוד.

» ביקורות נוספות של טל
» ביקורות נוספות על זדון - אין לאן לברוח