ביקורת ספרותית על זדון - אין לאן לברוח מאת כריס וודינג
ספר מעולה

---

הספר המדהים הזה הוא יצירה נפלאה, הוא שילוב מקסים בין ספר וקומיקס והוא מלא וגדוש בקטעי אימה ומתח. הכריכה החמודה שלו יוצרת אשליה של משהו לילדים אך אין לשפוט את הספר על פי כריכתו, והסיפור של זדון ממש מפחיד בתחילתו. הספר מרגיש זורם וקליל אך באמת יש מים גועשים מתחת לפני השטח והאימה שהוא מעורר בך ממש מסמררת שיער ומקפיאה את הדם. איוריי הקומיקס הנפלאים בשחור ולבן מוסיפים נפח מאוד מציאותי להרגשת האפלולית בסיפור וזה יוצא נהדר.
אני לא חובב מתח ומסתורין כשהם במנות גדולות מידי, אני גם בדרך כלל מתרחק מאימה (גם בסרטים כמו בספרים) אבל משהו בספר הזה משך אותי לקרוא אותו והסיפור המחלחל ממשיך איתך גם אחרי שהנחת את הספר מהיד. החלק הראשון היה לא כל כך נעים לקרוא בלילה אבל ברגע שאתה מבין מה מתרחש זה הופך להיות ברור יותר ופחות מפחיד.
הסיפור לוקח את הקורא לעולם מקביל בו קיימים כוחות רוע שיחטפו אותך לטובתם, ולשימושם. בעולם ללא אור, שנמצא מתחת לאדמה, יש לך רק אפשרות אחת אם אתה רוצה לשרוד את הזוועות שלו, וזה לנסות ולחזור הביתה. אך מסתבר שמי שחוזר זכרונו נמחק, ואין לו אפשרות לספר לעולם על הזוועות המתרחשות בעולם של זדון.
הגיבורים של הסיפור הם שלושה בני נוער שמוצאים את עצמם בהרפתקאה מצמררת בעולם של זדון ובעולם שלנו והם מנסים למצוא את הדבר שיעזור להם להתגבר על הרוע ששולט בעולם של זדון.
זדון הוא קומיקס הכתוב בדיו שנמחק ולא משאיר סימנים, והוא מציג בשברי סיפורים, כמו לצפות בטלוויזיה כשמזפזפים אותה כל כמה דקות בין הערוצים, על בני הנוער שנחטפו לעולם של זדון בידי ג'ייק הגבוה אחרי שביצעו את הטקס של הקריאה לג'ייק, ועל מה שקורה להם בתוך העולם של זדון עם כל המפלצות והביעוטים שם. מזדון לא כולם חוזרים.
וודינג כותב נפלא, סוחף, מרגיש אמיתי והכי חשוב מותח מאוד לכל אורך הסיפור. קצת דומה באימה שלו לרץ במבוך המצויין, אבל תצוגת הסיפור שונה בתכלית ומוצגת בצורה נפלאה.
תהנו...

» ביקורות נוספות של Braveheart
» ביקורות נוספות על זדון - אין לאן לברוח