הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 במאי, 2012
ע"י עומרי
ע"י עומרי
הייתי שמח אם אתגר קרת היה יכול להעביר שיעור או שניים בכתיבה , או בכלל ביצירת דימויים. החברה הישראלית שאני חלק ממנה, (כן, אני שמח להיות חלק ממנה) זקוקה לביקורת. בספר הזה יש מענה אמיתי , רציני וחריף. ולא זול כמו בספרים מסויימים..שלא נגיד את שמם אבל נרמוז שיש עליהם סומסום ובמרכזם חור. הסיפור הקצר הוא סוגה ספרותית שעונה על דיוק ועל צפיות, אין מה לומר, אתגר קרת עושה את מה שניתן לעשות באמת בהתקף אסטמה, להגיד את מה שחשוב, להעלות את הדיון המעמיק ביצירת האתוס הישראלי. וכל זאת בקצב מהיר ובחילוף חומרים גבוה. כך למשל הסיפור המוצלח "צפירה" שנבחר, באומץ לב לדעתי, להוות חלק מהתכנית החינוכית בתיכונים ולעסוק בדיוק בזה. במיליטריזם. בזילות הסיפור ההיסטורי והערכים שווי הערך. הדמיות השחצניות הם אולי כל העם, ואולי זה השכן ממול, אבל בנינו זה הקורא. הספר הזה ממלא את המוח ברעיונות ובדיון ערכי עד שבאמת כל האשפה יוצאת. יום אחד מישהו יבין שכל הסיפורים הקצרים האלה הם רומן שמספר עלינו, ומוציא את הקישקע של המדינה הזאת ומעביר אותה שטיפה רצינית. סיפורים קצרים ומאחוריהם תורים ארוכים למס הכנסה..או לבק"ום. רק אל תקראו לזה ספרות טיסה.. כי זאת תהיה הקריאה אחרונה לנוסעים. דינג דונג.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עומרי
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
תודה על המחמאות אנקה יקרה. ובאשר לאב"פ
אני מקווה שטיעונך לא עוסק באתגר קרת בלבד אלה במעמד סוג הספרות שלו בכלל. עכשיו, זהו רק מקרי שמאחורי הסיפור הקצר הישראלי יעמוד אתגר קרת. הסיפור הקצר לעיתים נמצא על אותו מישור עם פרובוקציה זהו כלי יעיל יותר כשבאמת, אין יותר מדי מילים. געגועי לקיסינג'ר לא רע בכלל, אבל בצינורות יש אחריות מחייבת. ובאשר לתקרית הכלב והקקי..שמע, לבן אדם אכפת ממי שהולך ברחוב, אכפת לו גם ממי שקורא את מה שהוא כותב..שזה באמת חסר לאחרונה בספרות לאחרונה.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
הולדן, בכדי ליצור כתיבה טובה
על אף שלא מעט מבקרים עסוקים כל הזמן בדימויים (אתה יודע למשל כמה נשים שכותבות שירה זכו לדוגמא לתואר "יונה וולך החדשה") בגלל השאיפה למצוא ולחשוף תמיד קולות חדשים, אתה צריך לשאוף קצת מעבר לסופרים הקיימים ובטח שמעבר לאתגר קרת שמעיד על עצמו שהל את כתיבתו אחרי שהשתמשו בעמוד הראשון שהדפיס בכדי להרים מהמדרכה חרא של כלב. בחיי שאני לא מגזים, זה מה שהוא סיפר באחד ממפגשי קוראים שהוא קיים ואני נכחתי בהם. לא פעם עולה המחשבה מה הוא יותר סטנדאפיסט או באמת סופר, לדעתי הוא עדיין מחפש את עצמו. אני באופן אישי אהבתי רק את ספרו הראשון "געגועי לקיסינג'ר" ואילו שאר הספרים שלו, בחלקם אולי כמה רעיונות טובים אבל לא יותר.
|
|
|
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
איזו כתיבה מחוייכת :)
גמני גמני רוצה איזו סדנה לכתיבה, אז כשתצליח לארגן תודיע לי : )
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
חוש ההומור שלך הוא התבלין המשבח את חוות הדעת הטובה ממילא.
באתי. קראתי. נכבשתי.
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
אהבתי .
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
