ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 17 בפברואר, 2010
ע"י הלל הזקן
ע"י הלל הזקן
טוב, חברים, נראה לי שאחרי הספר -סליחה : הסיפרון- הזה, אני לוקח לעצמי איזה פסק זמן קטן מסיפורים קצרים, כי משהו לא ממש מתחבר לי - או שזה סתם עניין סובייקטיבי ונסתר (אוהבים או לא אוהבים סיפורים קצרים כמו שאוהבים או לא אוהבים מלפפון חמוץ - לצורך העניין...), או שאני אכן לא מבין את הניואנסים; אפשרות סבירה בהחלט, אם תשאלו אותי.
בכל מקרה, לא השתכנעתי, למרות מאמציי הכנים, שסיפורים מהסוג הספציפי "עושים לי את זה", אפילו לא כאלה שנכתבו ע"י אתגר קרת, יוצר שאני דווקא מעריך בכללי.
יש בסיפורים האלה ב"צינורות", מעין תחושה בוסרית עזה, שנגרמת לטעמי עקב חציית הקו הדק שבין "תמימות" ובין "אהבלות"... למשל - נסיונותיו הקצת טרחניים של קרת לסיים כל סיפור בפאנץ' עמום בנוסח "החמישיה הקאמרית", שמעיפים אותך מצחוק גדול למועקה קצת לא נעימה, ושהזכירו לי מצבים מהילדות, בהם נהגתי להסתיר את פניי בידיי מפני משהו שהוקרן בטלוויזיה, למרות שאף אחד אחר לא היה איתי באותו זמן בחדר... הכל כזה מוזר ולא קוהרנטי, שאולי הייתי צריך לבוא בגישה שאימצתי לקראת קריאתו של הספר "פחד ותיעוב בלאס וגאס" : אם המחבר כותב תחת השפעה של טריפים, מי צריך לחפש היגיון ?...
בקיצור : כסיפרון קטן (תרתי-משמע) שקוראים בכיף בהמתנה לתור לקולונוסקופיה - "צינורות" הוא אחלה'-בחלה'; כ"מומלץ שנתי של חברי מועדון 'הספריה החדשה'" - "צינורות" הוא ה-הגזמה פאר-אקסלנס...
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יובל
(לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
על צינורות
בתקופה שאנחנו קראנו את זה, היינו בטוחים שזה שיא התחכום, וכל מי שהכרתי ואולי גם אני ניסינו לכתוב סיפורים באותו סגנון. עברו מאז עשר שנים, ופתאום גם אני נראה לי קצת תלוש רוב מה שיש בספר הזה, ולא מעניין. ועכשיו, מגיע הפאנץ' . בדיוק השבע קראתי את המרד השפוף, והוא מנתח שם בצורה מאוד מעמיקה את מה שאתה העלית בדיוק, על הקשר בין תגר קרת והחמישייה הקאמרית. אם עלית על זה לבד , אז נורא תהנה מה'מרד השפוף'
|
|
|
הלל הזקן
(לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
אני בהחלט אחזור לסיפורים קצרים...
אחרי שאסיים את 22 הפרוזות שממתינות לי פה על המדף...:)
ותודה לכולן על המחמאות ! אתן מגזימות, כמובן, אבל כיף לשמוע... |
|
|
יפעת
(לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
אל תוותר על הסיפורים הקצרים כ"כ מהר
כשהם טובים באמת יש בהם איכות מרוכזת במיוחד. אני מרגישה כמו מיסיונרית כשאני מזכירה שוב ושוב את סומרסט מוהם, אבל הוא באמת אמן הסיפורים הקצרים. נטע זר שלו הוא הספר ששיכנע אותי שאני אוהבת סיפורים קצרים. ואם לא הוא אז בטח תמצא מישהו אחר שישכנע אותך. רק תמשיך לחפש :)
|
|
|
ליז מאילת:-)
(לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
גרמת לי לחייך,ויסלח לי אתגר קרת.
במיוחד אהבתי את "הקולונוסקופיה" - "צינורות",את הטריפים.
הספרוני עם התיאורים שלך הפכו אותו לתרתי משמע. |
|
|
אנקה
(לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
נראה לי שאני הופכת לחובבת גדולה של ביקורותיך.
מבטיחה שלא אקרא את הספרון הלז. יען כי אייני אוהבת סיפורים קצרים. יען כי אני כן אוהבת מלפפונים חמוצים.
וכנראה גם מושפעת מביקורות מאנשים שיודעים על מה הם מדברים.בקיצור שכנעת אותי. |
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
