ביקורת ספרותית על מוטיבציה - האמת המפתיעה על מה שמניע אותנו מאת דניאל ה' פינק

---

אני חסרת מוטיבציה. אין דבר שאני "ממש" חייבת, שום דבר אינו דחוף באמת, אין השראה שלא אוכל לדחות אם יש משהו קיומי לעשות ואין חפץ או יצור שלא אוכל לחיות בלעדיו גם אם תהיה ממש קיצוניים לרגע ונשמיד (תאורתית) את כל היקר לי.
כן- קשה. אבל תכלס אין לי מוטיבציה.
במבוא הספר ישתו תיאור ניסוי שנעשה בקופים תוך ניסיון להבין את המוטיבציה שלהם.
מדוע הקופים התעסקו במכשיר כלשהו מבלי שיתבקשו ומדוע לא הפסיקו גם לאחר שהצליחו להבין מה הוא עושה?
התאוריה שלי היא "לא היה להם משהו יותר טוב לעשות מלבד לשחק בכלי ההוא שהכניסו להם לכלוב",
המסקנה שהוסקה ע"י המדענים היא משהו לגבי דחף ביולוגי הקיים גם בבני אדם (נו, תגידו... אבולוציה!)
ושנית- נפתח פה מחקר עצום על תגמול או סיפוק.
כאן אני אכניס עובדה שאינה כתובה בספר- בעלי חיים יבשתים (לא יודעת לגבי ציפורים) הם בעלי רגשות מסוימים שלבני האדם אין. כגון "חיפוש" ו"משחק". אם כל הכבוד למחקר מאמצע המאה הקודמת הייתי מעדיפה את ד'ר יאק פנקספ שהוא אחד הגדולים בתחום חקר המוח.

מכאן קפצנו ל1969 - ניסוי בבני אדם (סוף סוף!).
לא אפרט אבל נגיע למסקנה: לבני אדם ישנה נטייה מולדת לחפש אתגרים וחידושים, לחקירה ולמידה, להצליח לפתור בעיות.
ו... שאין באמת צורך לשלם לאדם עבור עשייה, רק לסקרן אותו במידת האפשר או לאתגר אותו.
אני מסכימה חלקית, אבל לא היתה לי מוטיבציה לסיים את הספר אלא אם ישלמו לי.
אבל לא אקרא אותו שוב גם אם ישלמו לי. מה זה אומר על מוטיבציה?!

הספר ממשיך לעסוק בתאורית הגמול והעונש, ומסיקים ממנו שהחברה כיום טועה בתפיסתה.
כדי לעורר מוטיבציה ולהשתמש בכל הפונטציאל הטמון בנו צריך... רצון. רצון ולא תמורה כלשהי.
הספר מתמקד בעיקר בעולם העיסקי, על תמריצים למניהם וכל מיני כלים לכל בעל עסק רוצה לישם על עובדיו.
ויש כמה מחקרים על גנים מבנה אוטונומי והקשר למוטיבציה.
הספר מסודר נפלא, אבל שוב- נשארתי שטחית לחלוטין ואם תביאו לי כסף אעשה דברים.
קחו קרדיט על עבודותי- אם יש לכם מספיק כסף.
והלוואי והיה לי זמן לפתח שוב תחביב שיהנה אותי ויספק אותי כולל מוטיבציה לעשותו... אבל לא.
המוטיבציה היחידה שלי היתה לפתוח ספר אחר, פחות מיותר עבורי.

» ביקורות נוספות של דובה
» ביקורות נוספות על מוטיבציה - האמת המפתיעה על מה שמניע אותנו