הביקורת נכתבה ביום חמישי, 30 ביולי, 2020
ע"י המורה יעלה
ע"י המורה יעלה
אם לביא היה משלם לכל חבר סימניה 25 דולר על כל ביקורת מושקעת שיכתוב כאן בסימניה - מה היה קורה?
ברגע הראשון שננסה לדמיין את זה - תעלה התמונה של אלפי ביקורות ארוכות ומקיפות (או לפחות נראות כאלה) מציפות את סימניה, ומעוררות אימה בכמה מחברי האתר הדומיננטיים. כביכול עכשיו תהיה לכולם סיבה להתאמץ ולכתוב - גם למי שבכל מקרה כותב ביקורות, אך גם לאנשי הצללים של סימניה - אלה שלא היו בה זמן רב או שנמצאים רק בשביל לעיין, למכור וכו'.
אולי המוני קוראים שקפאו יחזירו את חברותם... אולי גם לא יהיה כיף באתר כמו קודם, כי אנשים יכתבו עבור הכסף ופחות ממניעים זולתניים. כולם יתחילו לחשוד שאולי הביקורות גם לא נכונות ואולי אנשים אף לא קראו את הספר שהם ממליצים עליו, שכן הצמצום של כתיבת הביקורות להספק מסוים תצמצם גם את זווית הראיה כלפי הביקורות. הדברים האחרים חוץ מהספק כבר לא יהיו חשובים. ממש כמו מנהלי בית ספר המזייפים נתוני הצלחה בבחינות...
מלחיץ??
אבל, לפני שאתם נלחצים כדאי שתקראו את הספר הזה.
למעשה, עפ"י מחקרים רבים שמובאים בספר זה וגם בעוד מקומות - אם נותנים לאדם תגמול כספי על דבר שהוא עשה מתוך מוטיבציה פנימית או הוא עשוי לעשות מתוך מוטיבציה פנימית - הדבר יהרוס לו את המוטיבציה! זה נכון בעיקר בפעולות של המוח הימני (יצירתיות) שאינן משעממות מטבען. אולי לטווח קצר - יום או יומיים, באמת תהיה התעוררות באתר, אך סביר להניח כי הדבר יחלוף במהרה, והגרעין האמיתי של אנשי סימניה הם שיישארו (אם כי יכול להיות שהחוויה של קבלת כסף על הביקורות תשאיר אצלם טעם שלילי בכתיבת ביקורות אם יפסק התשלום ואפילו אם יישאר כמו שהוא ולא יעלה)
אז מה קרה פה בעצם? למה הרבה פעמים דווקא כשאנחנו חושבים שמישהו לא יוכל לסרב למשהו (לדוגמא תגמול כספי נדיב) דווקא אז הוא מסרב?
האמת היא שלפעמים עצם ההכנסה של דבר לקטגוריה של "עבודה" הופכת פעולה למשעממת. ולהיפך.
הידעתם שציירים מפגינים ביצועי ציור טובים יותר (מבחינות אובייקטיביות של מקצועיות) בציור חופשי לעומת ציורים שנעשים לפי הזמנה?
אבל, הדבר נכון רק אם הצייר מרגיש שאין לו אוטונומיה.
באותה מידה אפשר להתייחס לסיפור הידוע על תום סויר - ששכנע את הילדים שמטלת צביעת הגדר היא בעצם מתנה שרק יחידי סגולה זוכים לה.
בקיצור - אם תשכנע את עצמך שאתה זכית בצ'ופר המוטיבציה תעלה.
וגם הביצועים.
הידעתם שג'ימייל, כן הדואר הזה שאתם לא זוכרים מה עשיתם בלעדיו, הומצא כפרויקט אישי במסגרת זמן שבו נאמר לעובדים "תעשו מה שאתם רוצים ותעזבו אותי באמש'כם"? הגדרת יום כזה בשבוע נועדה לתת אוטונומיה לעובדים, ונהוגה בהרבה חברות ובעיקר חברות הייטק. היא הוכחה כמגבירת מוטיבציה ובסופו של דבר גם מעלה את הרווחים.
אם כך - הספר הזה לדעתי נכתב מתוך מוטיבציה והנאה. למה אני חושבת? כי הוא טוב יותר. הוא קל לקריאה הרבה יותר ממקביליו בתחום, ואף שהוא חוזר לא פעם על מחקרים ידועים שפורסמו גם במקוות אחרים הוא בכל זאת מצליח להיות מעניין.
קניתי אותו בעקבות המלצה נלהבת, והאמת היא שגם לי הוא "סגר כמה פינות" בתחומים שחשבתי עליהם, והוא בהחלט מניע לפעולה.
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תיהני אם כן,אלי. למרות הנושא היבש לכאורה יש עניין בספר.
החלק השלישי פחות עניין אותי. אבל יש המחשה של 'מערכת ההפעלה' שלנו. |
|
|
המורה יעלה
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה ראובן
נזכרתי ואולי אעיין בו שוב בעקבות ביקורתך
|
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
מעניין וחומר למחשבה.
|
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה לך אדמה
|
|
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה על הסקירה טובה שמעוררת דיון.
אני לא מבין למה יש נטייה לראות בכסף סוג של 'מזהם' אומנותי.
כסף הוא דבר חשוב מאוד שקובע את רמת החיים שבה נחייה. היום כל סוגי האמנות מבוצעים תמורת כסף או שווה כסף. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
בצירוף מקרים מדהים, בדיוק סיימתי ספר עליו.
לאונרדו היה מיוחד בתחום זה, להבדיל מאמנים אחרים. ברוב המכריע של המקרים הוא מאוד התלהב מעבודותיו, אלא שסקרנותו ולהטו התפשטו לתחומים רבים מספור, מה שהקשה עליו להתמיד בפרויקט מסוים לאורך זמן, לא משנה כמה הוא אהב אותו כשהתחיל. בקטע הזה הוא היה דומה לילד שמתלהב מצעצוע שקנו לו אבל עד מהרה זונח אותו לטובת משהו חדש. מה שהוא עשה בחינם באמת זה יותר נוגע לתחום המדע וגם מאחורי זה היו מניעים מעניינים. אגב, מבחינה חומרית הוא היה רחוק מלהיות סגפן, אהב חיים יפים ובגדים יקרים, פונק ביד נדיבה על ידי דוכסים ומלכים . בכל מקרה אי אפשר לטעון שאת הדברים היפים ביותר שלו הוא עשה בחינם. אבל זה בהחלט דיון מעניין שנהניתי ממנו.תודה.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אופיו ודרך התנהלותו הם אופי והתנהלות של אמנים רבים
שנאלצו לעבוד לפי הזמנה כדי להתפרנס.
דה וינצ'י דחה על בסיס קבוע הזמנות לצייר נשות אצולה (תוך כדי ויתור על סכומים נאים ביותר) אבל הסכים לצייר את אשתו של איזה סוחר עני ועבד על הציור הזה עד יום מותו ללא תמורה (מונה ליזה). את 'הסעודה האחרונה' הוא "מרח" במשך 15 שנים והמשיך לעבוד עליה בעיקר בתור ניסוי של טכניקה חדשה שלא הצליחה והציור התפורר, והיו עוד ציורים לא גמורים שהוא התחיל לפי הזמנה ולא הייתה לו מוטיבציה לסיים, גם אם כיום הם שווים מיליונים. יש אפילו אנקדוטה על הסקיצה שלו לקרב אנגיארי שהוא התחייב לסיים ובאמצע רצה לעזוב אז מועצת פירנצה הרשתה לו לעזוב למספר חודשים בלבד בתנאי שהוא מפקיד פיקדון מכובד ויקבל אותו בחזרה רק אחרי סיום העבודה. נחש איך זה נגמר. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
פואנטה.
לגבי דה וינצ'י זה נכון, אבל זו לא דוגמה הפוכה, אלא יותר קשורה לאופיו ודרך התנהלותו. בכל אופן את יצירותיו המפורסמות ביותר הוא יצר בהזמנה.
פאבארוטי לא היה מוכן לשיר בחינם והיה מאוד קשה להביאו להופיע באירועי צדקה, לא חושב שהוא עשה את זה אי פעם, נראה לי שכן וגם אז קיבל תשלום חלקי לפחות. |
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
בתרבות של היום
דווקא כן מצפים בכלל מאומנים אבל ביקר מוזיקאים וכותבי מוזיקה. עד הדור של אהוד מנור יכולת להתפרנס מלכתוב טקסטים שיריים בעלי ערך. היום אף אחד לא יזמין מישהו שיכתוב שיר לאירועים וכו', כי כתיבת שיר כערך לא נתפסת כחשובה. כמו שדרשו מנעמי שמר לשנות את השיר שלה כדי לא לגרום לקטיפת פרחים מוגנים, או להוסיף "חזרנו אל בורות המים". תפסו את השיר כמשנה תפיסה ולא כמוצר שתלוי ביכולתו לחשיפה ולהפקת כסף. כיום כתיבת שיר אינה נחשבת לבעלת ערך ומן הסתם גם לא תקודם לחשיפה רחבה ולהתפרנסות מהופעות, אלא אם כן השיר שכתבת יכול להפיק כספים והונדס לשם כך. ע"ע דורון מדלי.
|
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אני די בטוח ששילמו לאמנים בוודסטוק, וזה בסדר. אין בעיה שישלמו להם, הם בכל זאת השקיעו המון זמן, אמצעים עבודה וכסף כדי להגיע לשם ולהופיע. הכרטיסים עלו 18-25 דולר.
ברור שלא אלי, לא מצפים ממוזיקאים להופיע רק בחינם. |
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אני לא חושבת
שכל מי שמופיע בשביל כסף הוא ממוסחר, השאלה היא האם הוא מתאמץ להצדיק בעיני עצמו ובעיני הסביבה את ההחלטה לקחת את האומנות שלו לכיוון מסוים, כמו נאומי ההצדקה של מנטורי דה וויס או אקס פקטור, והצורך להגיד לכל אחד מהמשתתפים "בשביל אנשים כמוך הגעתי לתוכנית!". במקרים כאלה שקוף שזה ממוסחר, שקוף שזה לא קשור לאומנות שלך ולמה שאתה מאמין בו כי אם כן לא היית צריך לחזור על זה כל חמש דקות. ז"א השאלה היא האם אתה מאמין במה שאתה עושה. לצורך העניין יש מצב שכן יהיה מישהו שעושה משהו "ממוסחר" אבל היות שהוא כן מאמין בזה אז זה לא ממוסחר בעיני. אותו דבר לגבי הופעה בחינם אבל שהאומן לא מאמין בה... זה עדיין ממוסחר בעיני.
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
בוודאי שיש מי שהופיעו חינם.
אינני יודע אבל מניח שמי שהופיעו בוודסטוק לא קיבלו תמורה. נמכרו כרטיסים (או לפחות ניסו) כי ההוצאות היו גדולות. הייתי בכמה אירועים חינמיים לקהל הרחב בחיפה (לא ידוע לי שהעירייה שילמה, שלא כמו בימי העצמאות). המוזיקה המזרחית העכשווית ממוחזרת ולא מתקרבת לזו שבעבר עם מבצעים כמו בועז שרעבי ושושנה דמארי. |
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
ברור לי שזה אמצעי, זה עדיין לא סותר את מה שאמרתי או הופך את הכסף למוערך יותר בעיניי.
מעניין מה שכתבת (על קרן הצבי), לא ידעתי. |
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
עומר אדם הוא לא בדיוק דוגמה, אני לא מצפה ממנו להופיע בחינם אבל יש מוזיקאים שעשו זאת. בשנות ה-90 היה פסטיבל עצום מימדים בשם Monsters of rock. ב-91 הפסטיבל היה במוסקבה והגיעו לשם להקות מהגדולות בהיסטוריה של הרוק אנד רול והמטאל, ביניהם AC/DC, me
כמובן שאין מה להשוות את עומר אדם או אייל גולן לחברה האלו, ולא רק בפן המוסיקלי, אלא גם בהערכה שלהם למוסיקה ולאמנות שהם עושים ובפרט לתחום. עומר אדם ואחרים שמגיעים מאותו עולם רואים במוסיקה שלהם מסחרה אחת גדולה, מבחינתם זה לא יותר מעבודה. וגם לא צריך לחזור 30 שנה אחורה בשביל דוגמאות כאלו, יש גם להקות רוק בשנות ה-2000 שהופיעו בחינם, System of a down, Foo fighters. היהודים הופיעו, לא מזמן, בחינם בנמל תא. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
ראסטה-כסף זה אמצעי, יש מי שעבורם מטרה.
לפני היות הכסף זה היה סחר חליפין.
אגב כסף-אנקדוטה מעניינת- כשהחלה ההבנה שסחר חליפין אינו יכול להיות אמצעי (מי באמת קובע כמה שווה עז או כיכר לחם?) החלו יחידות המטבע הראשונות משברי מטילי זהב שווים בגודלם שנקראו 'בצעים', ומכאן הביטוי 'בצע כסף'. -נסיונות לאחסן כסף בעבר בקרן צבי בהיותה חלולה נכשלו כיוון שהיא פתוחה משני צידיה ומכאן המונח 'שם כספו על קרן הצבי'. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
פאלפ- פאבארוטי שר למחייתו ולא רק לשם ההנאה.
גם אייל גולן ועומר אדם לא יופיעו חינם, אלא אם בארוע צדקה וגם אז ליחסי ציבור. ואין ספק שיש יצירות מדהימות לא בהזמנה מה שאינו סותר את דבריך. |
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
בספר יש הסבר
על כמה סוגי מוטיבציות.זה לא אומר שזה חד משמעי אלא שהנטייה המסורתית היא להאמין במשהו שנקרא מוטיבציה 2.0 שהיא פחות מתעסקת באידיאלים אלא בסיבות פרקטיות לעשות את העבודה. זה לא שהיא תמיד לא פועלת, ואני מסכימה לגבי היצירות בהזמנה
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
ויש גם דוגמאות הפוכות.
לאונרדו דה וינצ'י זנח הרבה עבודות בתשלום והסתכסך עם מזמינים כי חשקה נפשו לבנות איזה דגם הנדסי מגניב או ללמד את עצמו לנגן בנבל. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מעניינת מאוד.
אבל נראה לי שהתיאוריה של המחבר לא מדויקת כל כל. כמעט כל יצירות האמנות המדהימות ביותר בעולם נוצרו בהזמנה ושולמו עליהם תגמולים נדיבים. פאבארוטי לא היה מוכן לעולם לשיר ללא תגמול. ויש עוד אינספור דוגמאות.
|
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה לכן
|
|
|
כרמלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אלי, תודה על הסקירה היפה ומאירת העיניים.
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
רסטה הנפלא אמר כבר הכל.
תודה על סקירה יפה.
בכל מקרה כסף לא היה מדרבן אותי לכתוב. |
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
נכון.
בסופו של דבר כסף, נחוץ ככל שיהיה, לא יהפוך אותנו למאושרים או יספק אותנו, אותי בכל אופן (לא יודע לגבי אחרים), אני מתמודד עם דברים מסוג אחר שכסף לא יכל לקנות או לסדר. ועם כל הכבוד והערך שיש לכסף במציאות בה אנחנו חיים, אנחנו יצאנו אל העולם עירומים וריקים מכל ואנחנו גם נעזוב אותו בדיוק באותה צורה. לא? |
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אם כך אז
אין כמו באמת לכתוב ולהוציא לאור בדרך כלשהי, אפשר גם דיגיטלי. נראה לי שזה באמת לא ממש משנה אם מרוויחים כלכלית או לא כל עוד אתה עושה משהו שאתה מרגיש בו ערך
|
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
כנראה שזה יכל לעבוד, הרי יש סופרים ומוזיקאים שעושים את האמנות שלהם ועל הדרך מרוויחים שלל דברים, סיפוק וכסף ביניהם.
כתיבה היא בין התשוקות היחידות שיש לי, לכתוב רומן, לכתוב שירה, אלו רצונות שאני מקווה לממש ולא כי הפן הכלכלי קורץ לי אלא כי קשה לי לחשוב על עוד דברים אחרים שבאמת יספקו אותי ואם קרה והצלחתי לכתוב משהו ובמקרה גם הצלחתי להרוויח ממנו זה רק בונוס. |
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מעניין.
האם בהכרח לא צריך לשלם לאדם על משהו שגורם לו סיפוק?
|
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
כמו שאני מכיר את עצמי הייתי ממשיך רגיל, את ה-25 דולר הם היו יכולים לשמור לעצמם, זה לא היה משנה לי בכלל. כתיבה עבורי היא אסקפיזם ובעיקר אחת הדרכים היחידות שיש לי לביטוי עצמי שבאמת מספקת אותי וזה בא כשזה בא, להפוך את זה למסחרה לא מתאים לי.
ביקורת מעניינת, תודה. |
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אני הייתי כותבת מראש,
ומשנה את הטורים בהתאם לאקטואליה שקורית
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
כשאתה כותב טור וחי על שכר קבוע, הציפיות שיהיה לך כל שבוע מה לומר על המצב מתבקשות.
אני לא יודע אם הייתי עומד בזה.
|
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות - נראה לי שזה קצת שונה. כי יכול להיות שלכתוב טור היה החלום של פלוני אלמוני
(זה חלום עבור הרבה אנשים, זה ולפרסם ספר בהוצאה ידועה - אם במקרה יש לך קשרים בה אז לפעמים ממליצים לך שתוציא ספר, לעומת ההמונים שכתבי היד שהם שולחים להוצאות אינם מבוקשים) ואז רק בגלל התגמול או צמצום ההגדרה זה נהיה לא מהנה. לעומת קריאת ספרים שמראש לא נראו לך כרעיון טוב.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אלי, זו גם הסיבה שלא רציתי להצטרף לקבוצת הקוראים המשפיעים ולקבל ספרי חינם עבור סקירות.
אמנם יכולתי לכתוב ככל העולם על רוחי, אבל מראש אני קונה ספרים מסוימים ולכן זו בעיה לקבל ספרים שברגיל אני לא קונה.
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תמיד יש מקרים כאלה.
אנשים אינם מושלמים ולא יהיו. מדובר בעיקרון.תגמול שאינו כספי אבל לא נופל בערכו. |
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אמון - בהחלט ממליצה
ראובן - יש בעייתיות בכל העניין הזה, במיוחד של הלגור עם קשישים. הייתה תקופה מאוד קצרה שבאתי לגור עם קשישה ובדיוק כמו שהעלית כאן סוגיות שאף אחד לא היה יכול לצפות בזמן ההסכם הראשוני - הקשישה מצאה בי שלל מגרעות ומצד שני לא רצתה שאעזוב.
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יש גם מתן תמורה בשווה כסף.
כשלמדתי באוני' לפני שנים רבות לא היה תגמול כספי על פרוייקט חונכות פר"ח. .
אבל קיבלנו פטור מחצי שכר לימוד מה שהיה גורם מעלה מוטיבציה. או הטבות כאוכל ומקום לינה. אנשים יטפלו בקשישים תמורת גג מעל ראשם ואוכל. הוספתי לרשימת 'להשיג'. |
|
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה על הביקורת. אני אגיע לספר הזה בקרוב.
|
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
ראובן אני ממש מסכימה איתך
ומחשבות - זה אכן ניכר. לפעמים אני חושבת שעד כמה שאני אוהבת לכתוב לא הייתי רוצה להתחלף איתם. לכתוב משהו כי יש לך פלטפורמה לכתוב אותו ולא כי אתה רוצה יכולה להיות מוטיבציה בעייתית.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אנשים הכותבים מדור בעיתון תמורת כסף מתקשים יותר ויותר לכתוב. בעיה.
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יותר בעלי סמכות.שוטרים למשל.
בזמנו לקחתי קורס של פרופ' יורם יובל שזה היה חלק ממנו.
מפחיד עד כמה אנשים מוכנים לציית ללובש מדים. כיהודים קשה לנו לקבל אבל הנאצים,בסופו של דבר,היו אנשים נורמטיביים במדים.הם לא נולדו כאלה. |
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מדובר במדים של בעלי סמכות או של אסירים וכאלה?
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
הוכח בניסויים שמדים משפיעים מאד עד אבסורד על ציות עיוור.
ועוד-מתנדבים למשל לא עושים למען כסף.
התנדבות (מנסיון) יכולה להיות מתגמלת מאד נפשית. |
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה על תגובתך,
קראתי בוויקיפדיה על הניסוי עם האסירים. מזעזע. אם כי לא לגמרי מפתיע.
אגב - גם וויקיפדיה מצגת בספר כמשהו שהתפתח בניגוד למה שכלכלנים חשבו שיקרה. למה שאנשים יעבו בכתיבת אנציקלופדיה לעיתים שעות רבות כאשר הם לא מקבלים שום תגמול על כך? אבל בזכותם התודעתי לניסוי. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מרתקת על נושא מורכב.
אין ספק שכסף הוא מניע רציני.
גם אידיאלים. מזכיר לי, להבדיל,את ניסויי זימברדו ומילגרם על הנעת בני אדם וציות. לגבי ציור לפי הזמנה-הצייר מבצע את רצון המזמין ומוגבל בחופש היצירה. |
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
