ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 31 במרץ, 2012
ע"י יונתן י.
ע"י יונתן י.
אני מקנא ומרחם על ילדי הקיבוצים של שנות ה- 60 וה- 70.
יעל נאמן כותבת את הסיפור שלה ושל כל בני דורה בקיבוץ בצורה כל כך יפה שזה באמת כואב. בכתיבה שלה מקופלות כל ההבטחות של הדור השני לקיבוצים, הבטחות אדירות, ומתוך כתיבתה המפעימה מתגלה גודל הפספוס. רמה אחת מעל.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
