כמה דברים, ברשותכם:
הראשון יהיה איזה תיאור תחושה בנאלית - איזה כיף לדעת שמישהו קורא את הביקורת שכתבתי

השני יתייחס למניע שלי לכתוב את הביקורת, חמדת קלעה למדי לענין שלי בכתיבת ביקורת לספר - כל הנסיון שלי הוא להעביר את התחושה שהספר עורר בי, יחד עם מה שאני זוכר ממנו. אם זה מדבר למישהו - הרווחנו שנינו, אם לא, אזי יש כותבי ביקורות אחרים ממני, ואולי שם ימצא מי שמחפש את מבוקשו

הדבר השלישי והאחרון יתייחס לביקורת-על-הביקורת שלי - באופן אישי,איני מחבב ביקורות ארוכות לספרים,במקום לקרוא טקסט ארוך (יחסית) על הספר אני אעדיף לקרוא בו כמה פסקאות או עמוד. לכן הנטיה שלי היא ממילא לביקורות קצרות, ממצות, שיעבירו תחושה כללית על פרטים וסגנון. הרי כשאני "פוגש" את הספר במציאות ממילא ארפרף בו ואבדוק אם אני מתחבר אליו או לא. מהטעם הזה אני מנסה לכתוב ביקורות שיהיו דומות למה שהייתי אני רוצה לקרוא כביקורת.

קורא כמעט הכל, נגעת בנקודת התורפה שלי והיא הכנות אז אני מקבל, אבל אני לא בטוח שאם לא קראתי את הספר הזה מה שרון כתב היה גורם לי לקחת ולקרוא אותו. יחד עם זאת גם אני לא מצאתי (לפחות בינתיים) מה לכתוב על הספר הזה אבל היה מקום אולי להוסיף שהכתיבה של פדרו גוטיירס מזכירה במידת מה את כתיבתו של צ'רלס בוקובסקי.

בכנות לא קל לכתוב ביקורת לספר הספציפי הזה.
אני לא הצלחתי.
בעצמי לא הבנתי מה הרגשתי כשסיימתי לקרוא אותו.
אז כל הכבוד לרון שהצליח בכך.
מבחן הביקות: יש מי שיחליט לקרוא\לא לקרוא בעקבות הדברים שנכתבו= ביקורת מוצלחת

חמדת, הצרה היא שקראתי את הספר ומה שרון כתב על הספר לא מזכיר לי דבר מהספר, ואני מאמין שגם לקורא שטרם קרא אותו לא אומר דבר. אני חלילה לא מפנה אצבע מאשימה לרון, יכול להיות שביקורת אחרת שיכתוב כן תדבר אליי אבל אני מצביע על זה כעל תופעה שהולכת ומתגברת באתר ואני אישית מוצא בה טעם של פגם.

לאב"פ-ראשית מי שאהב -אולי קרא א הספר והזדהה עימו.במקרה הזה לגבי -הביקורת קצרה אבל נכונה ומשקפת .סיבה נוספת למי שלא קרא את הספר והביקורת כמות שהיא עשתה לו משהו -זה כמו שיר .או שזה תופס אותך,מסקרן ומגרה ,או שלא .אפשר לכתוב ביקורת ארוכה והיא לא אומרת דבר,אפשר לכתוב ביקורת ארוכה והיא טובה .כנ"ל לגבי ביקורת קצרה .לכתוב ביקורת זוהי מלאכת מחשבת מבחינתי .הלוואי והייתי יודעתל כתוב קצר ,שנון ,קולע ומסקרן.יש כאלה שיש להם את "זה" פה באתר ..

זו חידה בעיניי איך ביקורת שאומרת הכל ולא כלום זוכה למספר רב יותר של קוראים שאוהבים אותה בעוד שביקורת אחרת מושקעת יותר לא זוכה לזה. אני מעלה את העניין הזה רק בגלל שהעניין נראה לי תמוה אבל לא שאני חש מקופח, כי די לי לחוש סיפוק בכך שאני מצליח לתמצת את תחושותיי לגבי (כמעט) כל ספר שאני קורא.

אם זו היתה התוצאה - אני מרוצה

בעקבות הביקורת הקצרה הממצה אך המפתה שלך מתחשק גם לי לרוץ למדף ולקרוא תיכף ומיד את הבונבון הזה:)