ביקורת ספרותית על צל הימים מאת בוריס ויאן
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 25 בספטמבר, 2021
ע"י Ron1999


ניסיתי ניסיתי
רציתי רציתי
ובוריס ויאן פשוט התיש לי את הצורה.


הייתי משווה אותו לטרחנים אחרים
אבל אפילו לזה אין לי כוח.

למטיבי לכת בתחום המד"ב הלא קוהרנטי,
ולאוהבי (משוגעי?) תיאורי סביבה, נוף ופרטים באופן אובסיבי.

לי כבר אין סבלנות למשפטים כמו
"דג השפמנון שנתפס מעד לעדשת הטלה, בושל בכמהין וחמאה על ידי השף שלי, אותו בניתי בעזרת מטריצת צלילים, חוויות מתקנות וארובת עיין שפורקה מרכב חולף ברובע ה-14 של פאריס"
כל כך הרבה מילים כדי לא לומר דבר.
תודה בוריס, תתקדם, אני כבר אגיע.
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אַבְרָשׁ אֲמִירִי (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
מבין אותך, רון. גם אני משתדל לתת הזדמנות ליצירות שונות - ביניהן גם לנכסי צאן ברזל תרבותיים - מתוך מחשבה שיש להן ערך אינטלקטואלי או חווייתי כזה או אחר. לפעמים קורה שהן לא ממש קולעות לטעמי, או שנראות לי טפלות בתכלית. מאמין שגם לדעות כאלה יש מקום והן לגיטימיות לא פחות מכאלה שמתיישבות עם הקונצנזוס.

לצורך העניין, די ברור לי מדוע הקריאה בספר של ויאן יכולה להיות מתישה או אפילו בלתי נעימה לפרקים. סביר להניח שאני נמנה עם אותו קומץ "אוהבי (משוגעי?) תיאורי סביבה, נוף ופרטים באופן אובסיבי" ולכן ההבדל בין החוויות שלנו.
Ron1999 (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
ממרומי גילי (לא חשבתי שאי פעם אכתוב את זה) אני מגלה שיש יצירות, ספרים, תוכן, שהם כמו "ניקוב בחגורה" או "חריץ על גוף הנשק", מעין סמני דרך תרבותיים שצריך "לצלוח".
הגעתי לויאן בגלל שכל כך הרבה אנשים אמרו עליו ואוו. בדיוק באותו האופן הגעתי אל פוסטר-ואלס, למשל.
ובשני המקרים, התברר לי שהסגנון לא בשבילי.
(ומתבקש להשוות, למשל, ל-לאקאן, שגם אצלו הסגנון והטרחנות האינסופית יכולה להתיש, אלא שאצלו יש פואנטה, יש בשר אם מצליחים לקלף שכבות של סירבול, ואצל ויאן (ופוסטר, ובטח אחרים) לא מצאתי כלום.)
אַבְרָשׁ אֲמִירִי (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
ספר לגמרי לא שגרתי ובראשיתו, לפחות לטעמי, גם לא פשוט לקריאה ואפילו מעט מתיש.
מאידך, בעצם כתיבת הספר, ויאן קבע נוסח יוצא דופן כך שחווית הקריאה בו לא דמתה לשום דבר אחר שחוויתי קודם לכן.
רבות כבר נכתב על הרטוריקה של ויאן, ואני מאמין שיש מי שמסוגלים להעריך את הספר לפחות מההיבט הלשוני-צורני, ואולי כמוני, גם מההיבט הנרטיבי, אם עלה בידיהם להסכין לתופעות שבעולמו של ויאן נתפשות כטבעיות להפליא.
עמיחי (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
מסכים איתך.
היה לי קשה ומוזר עד שנטשתי.
אולי אחזור אליו יום אחד.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ